'תעודות', כשאני מנסה להיזכר באסוציאציות מהילדות הקשורות בתעודות, עולה בי זיכרון המעלה בי חיוך. אני נזכרת בעצמי ילדה בת 11 שכל משאלתה היא תעודה 'חלקה' ופתאום אני מגלה טוב מאד מינוס בגאוגרפיה. כל הדרך הביתה אני חונקת את הדמעות וכשאני מראה לאבי את התעודה הוא מבחין במצב רוחי ואומר לי בבדיחות: "מה הבעיה?! טוב מאד- זה הבעיה?- הנה אני הופך את זה ל+". הוא הוציא את העט והוסיף קו קטן. "הנה עכשיו יש לך אפילו טוב מאד +" הוא אמר בבדיחות והוקל לי. פתאום לקחתי את התעודה בפרופורציה הנכונה.
אנו שומעים כל כך הרבה שיעורים בחינוך ילדים, כל כך הרבה הרצאות ועצות פז. אנו מוצאים עצמנו מכים על חטא וגדושים בנקיפות מצפון: "לא הייתי צריך לנהוג כך במקרה הזה והילד מאתגר במקרה אחר" והנה אנחנו יכולים לפתור כל כך הרבה טעויות בתעודה אחת.
כשאנחנו ניגשים לתעודה אנחנו צריכים לזכור: מה המטרה של התעודה? האם התעודה נועדה לדווח להורים על הציונים של הילד ומצבו הלימודי והקוגניטיבי? אם כן למה התעודה עוברת דרך הילד? אפשר למסור אותה ישירות להורים.
ואם התעודה נועדה לילד- מה המטרה? אולי לעודד מוטיבציה ללמידה?! לשבח אותו על המאמץ?! לתת לו כלים להתקדם הלאה?!
אם היא נועדה לילד והשבתם בחיוב על המטרות, אז תחשבו טוב טוב מה קורה אם מורידים לילד ציון. הוא עלול לזכור לכל החיים את המורה שלא התייחס למאמץ שלו. הוא עלול לחשוב שנעשה לו עוול, הוא עלול לחוש שאין לו בשביל מה להתאמץ בעתיד כי ממילא ירד לו בסוף ציון בתעודה. וכן להפך, ציונים טובים מחזקים אצל הילד תחושת מסוגלות עצמית, תחושת הערכה עצמית ומוטיבציה להמשיך להשקיע בלימודים. לכן מורים יקרים- לפני שאתם לוקחים את העט או המקלדת, תסתכלו על הילד בעיניים, תחשבו איך הוא ירגיש עם ההורדה בציון, תחשבו על המשמעות של ההורדה, על עתיד הילד ורק אז תכתבו. תדמו את ההורדה לדו"ח תנועה שכואב לכם בכיס ורק אז תחליטו אם להוריד. תחשבו אם ההורדה תגרום לילד לבכות בלילה בכרית ורק אז תחליטו. תחשבו אם ההורדה תגרום לילד לעלייה ושיפור או חלילה לירידה במדרון חלקלק. תחשבו על הילד ושוב תחשבו ורק אז תכתבו...
ואם אתם הורים ואין לכם שליטה על הציונים בתעודה- תחשבו איך היחס שלכם יכול להשפיע על התעודה. תחשבו על הילד שחושש מהתגובה שלכם. תחשבו על הילד שסתם מאוכזב מעצמו והוא רק מחכה לתגובה מעריכה מצידכם. תבינו שהתגובה שלכם יכולה להשפיע על כל השנה הבאה ועל כל החיים של הילד בטווח הארוך. תבינו שהפרשנות שלכם על התעודה מועברת ישירות לילד בניתוח שלו על עצמו.
התעודה היא כמו פיענוח של בדיקת דם, צילום רנטגן, וכו'. הילד לא תמיד מבין את המשמעות של הנתונים היבשים ולנו נותר כמו רופא לפענח לילד את הנתונים. להדגיש לו את הציונים בהליכות, לשבח אותו על הדרך שעשה. בתעודה אין סעיף להתמדה, אין סעיף למאמץ. את זה נשאר לנו ההורים לעשות. לשבח ולעודד על הנתונים מאחורי הקלעים.
והעיקר תזכרו שהתעודה אינה מסכמת את מהות הילד שלנו. התעודה בסך הכל מרכזת הישגים וציונים בתחומים מאד צרים וספציפיים. התייחסו לכך בהתאם- בפרופורציה הנכונה ואל תפעילו על הילדים מכבש לחצים ברגע קבלת התעודות גם אם אתם חושבים שהם מסוגלים ליותר. זהו. עכשיו התחיל החופש…
•
רוצים לשתף מאתגרים/ חוויות/ סיפורים/ תובנות מהמשפחה, בית, ילדים, עבודה?- שלחו הודעת מייל לכתובת: rivky@kikar.co.il כתבו בנושא המייל: "שיתוף". שתפו מחייכם ואולי השיתוף יתורגם לכתבה שתסייע לרבים כמוכם.
