הוא עזב בטריקה! הלב מתכווץ. מה יהיה הפעם? צרחתי דיי' איני יכולה עוד. מה יהיה עם הילד הזה, צרחה שהשתלבה יחד עם הצליל הצורמני של טריקת הדלת שלו. יאוש על עצמי?רחמים על עצמי? רחמים על הילד שלי?
הילד תכול העיניים שפעם גונן עלי, הילד המתוק במסיבת החומש, המחייך החכם. שום דבר לא הסגיר את שעלול להתרחש.
הילד הזה "נשר" עזב את דרך הישר. נשר - מי בכלל מבין מה המילה ההרסנית הזאת מכילה? נשר, עצוב לי, איבדתי את הזהות שלי, חיי נעצרו - נכנסתי למתח וחרדות ולחצים נפשיים. הפסקתי לעבוד ולפרנס. העליתי במשקל, אני שכל השנים פירנסתי. אני שהוצאתי תואר ראשון בהצטיינות? אני בדיכאון! בגלל הילד הזה. הילד האהוב שלי.
ניסיונות של החיים הם מנהת חלקו של כל אדם באשר הוא, ילדים, שלום בית, פרנסה ועוד ועוד, כאשר כל מה שפוקד אותנו מוריד אותנו ומכבה אותנו, אנו נותרים ללא כוחות, ומשפיעים על המוח שלנו לפעול בכוון שלילי. ואז אנחנו נכנסים לכמין מעגל כזה שלא נגמר, יאוש, דכאון וחוסר תקווה..
התקווה
ראיתי מודעה " השיטה המשולבת להתפתחות אישית", של אליהו שירי, הרגשתי ריגוש, מרגישה שיש כאן משהו. הלכתי, הקשבתי איזה עוצמה איזה דיוק, כמה נגע בי בדיוק, פתח ברצף הגיגים הומוריסטים שהפרישו אנדורפינים מתוך המוח המאובן שלי, פתח לי את הלב, הכניס בטחון ואמונה וכלים מעצימים ותרגילים עוצמתיים. התרגשתי, התחלתי ליישם תרגיל אחד, ובבוקר הבן שלי האהוב, ניגש לדבר איתי יפה וביקש סליחה.. חודשים זה לא קרה.
והנה קרה לנו נס, יש תקווה.
