פסיקת בית המשפט לאשר את האירוע החב"די בכיכר רבין בתל אביב כשהוא בהפרדה, וכנגד עמדתן של עיריית תל אביב וארגוני הנשים, אינה עוד פסיקה שגרתית, היא תמרור אדום לארגוני הנשים.
מזה זמן מתנהל מחול שדים מתוזמן כנגד ההפרדה המגדרית, בהובלת "שדולת הנשים", כביכול תוך דאגה לנשים, ובשם ערכי הליברליות, כנגד אלו המבקשים מטעמי הלכה ואמונה, לשמור על ההפרדה בין נשים לגברים.
הסיפור בתל אביב אינו הראשון. קדמה לו עתירה (שנדחתה בביה"ד הארצי לעבודה) כנגד קיום תכנית לימודים נפרדת לצוערים חרדים במשרד החוץ (במסגרת תכנית "משפיעים"), ועוד קודם לכן עתרה השדולה כנגד קיום קורס לחרדים מורי דרך של משרד התיירות, כשהוא בהפרדה. ובין לבין, נלחמות חברות שדולת הנשים למנוע הפרדה במסלולי אקדמיה המיועדים לחרדים בלבד.
המשותף לכל הדברים הללו היא העובדה, כי שדולת הנשים אינה נלחמת על הדרת נשים, גם לא על אופיו של המרחב הציבורי. המלחמה הזו היא נגד אמונתם של אנשים, המבקשים לחיות את חייהם כרצונם, באירועים שלהם, במסגרות הלימוד הייחודיות שלהם, מבלי לכפות דבר על מי שאינו מעוניין בכך.
הניסיון לקשור בין הפרדה לבין הדרת נשים כביכול, הוא פייק מוחלט. אין שמץ של הדרה בהפרדה בין גברים לנשים, כל זמן שלשני המינים ניתן אותו שירות. ואף להיפך, מניעת הפרדה היא הדרה של ציבור נשים גדול, ומניעת האפשרות מהן ללמוד, להתקדם, ואף להשתתף באירועים שאינם נפרדים. שהרי רוב הנשים החרדיות לא תוכלנה להשתתף בלימודים או באירוע שאינו נפרד.
הכסות הליברלית, בשמה כביכול רודפים ציבור גדול, היא חוסר סובלנות מוחלט ואפס כבוד לערכי הזולת. הגיע הזמן לומר בקול: הרדיפה האנטי חרדית של ארגוני הנשים את ההפרדה, אינה ליברליות. היא קנאות אנטי דתית רדיקאלית המבקשת לכפות ערכים חילוניים על אנשים מאמינים. זו בדיוק ההיפך מליברליות וסובלנות. זו רדיפת דת, במסווה עכור ובאצטלה כביכול נאורה.
פסיקת ביהמ"ש דווקא בתל אביב - מעוז הליברליות הישראלית, הינה כרטיס אדום לארגוני הנשים. גם בבית המשפט, שאינו בדיוק המקום בו החרדים מקבלים סעד אוטומטי לערכיהם, השכיל כבוד השופט להבין כי יש גבול למה שניתן למנוע מאנשים שומרי מצוות ולכפייה החילונית אותה מבקשים להחיל עליהם.
הגיע הזמן שתקום זעקה מהמחנה הליברלי והנאור באמת, כנגד מחול השדים הזה המנסה למנוע מאנשים מאמינים לנהוג כאמונתם. הגיע הזמן להפסיק עם הלגיטימציה התקשורתית והפוליטית שמקבלות שדולת הנשים במאבק הזה, כביכול הן פועלות למען הנשים, בזמן שהן רק מזיקות ופוגעות בנשים החרדיות ובקידומן.
האבסורד הגדול ביותר זו כסות "הפעילות החברתית" לרדיפת הדת הזו. כמי שעוסקת יום יום בקידום חברתי, במסגרת קרן "רק התחלנו" שייסדתי, אני מקדמת מיזמים חברתיים בחברה החרדית, מתוך מטרה לאפשר לציבור החרדי להשתלב בתעסוקה בתחומי תרבות ועניין באופן שוויוני וכל זאת תוך שמירת הייחודיות של הציבור החרדי וערכיו.
מהמקום הזה אני מרשה לעצמי לומר בקול ברור: עשייה חברתית אמיתית איננה רדיפת האחר, אלא בדיוק להיפך – כיבוד הזולת ודאגה להצלחתו.
הכותבת: עו"ד עומר ינקלביץ', מייסדת ומנכ"לית של קרן 'רק התחלנו' המהווה פלטפורמה למיזמים חברתיים, המפעילה את מיזם 'אמנות ואמונה-המרכז לאמנויות ברוח יהודית', 'עלמא - סיוע משפטי לנשים במצוקה' ושורת מיזמיים חברתיים נוספים בציבור החרדי
