ומצדו השני מביט מבלי משים חיים שזה עתה מנסה לעלות את הסכך בזהירות מעל קרשי הסוכה , אך אויה הסכך נשמט מידו, ונפל באופן לא מפתיע ישירות לגינה למטה, מיד נעץ עיניו בשכנו אם שת ליבו לעניין, או אולי לחש בשפתיו חיים "אולי לא הספיק לראות את הפדיחה? לא נעים לי ממנו, הוא כזה גיבור שרירי וחזק, ואני לא יוצלח , תמיד הכל נופל מידי, תמיד לא הולך לי כלום".
והנה נכנסה לסוכה רעייתו של חיים ושאלה, "חיים אתה מסתדר? צריך עזרה במשהו? חיים הרכין את ראשו, לא נעים מה אגיד לה? אני מסתדר אההה תודה, הוסיף בקול חרישי והחל למשוך את הסכך השני מבלי לומר לה היכן נפל חלקו של הראשון.
בדיוק ברגע שנתן תנופה קלה על מנת להרימו אל מעל הקרשים, חמק הסולם מבין רגליו, בשנייה האחרונה אחז חיים באחד הקרשים העליונים ונתלה, אשתו שנבהלה כל כך, מיהרה להרים את הסולם תוך כדי שהיא שואלת: "חיים אתה בסדר? קיבלת מכה? איך אתה מרגיש?"
"תלוי", ענה חיים, כאשר רגל אחת כמעט נגעה בשלב העליון שבסולם, נאנח חיים ופלט מפיו, "אני לא מבין איך לדוד יש את כל מה שצריך בשביל להיות גבר אמיתי. " מה??? שאלה אשתו , לא הבנתי "לא חשוב" אמר חיים, וניסה לארגן את עצמו מחדש.
אשתו שהבינה את העניין יצאה לרגע מהמרפסת, וכשחזרה, אחזה בידיה מערכת סטריו קטנה, הדליקה אותה על שיר ספציפי בו מילות השיר היו: "גם אם לשכן הדשא ירוק יותר, אודה על מה שיש מתנת הקל, לא יתכן שעל אושר אוותר, גם אם אפול לעולם לא אשבר...
חיים שהעדיף בשלב זה לשמור על שתיקה ולא לפתוח חזית חדשה גם מול אשתו, סבל בשקט את השיר, ומשום מה בשל העובדה שהמוזיקה לא היתה שקטה במיוחד, גם השתלשלו מילות השיר לאוזניו, הלה עצר לרגע את מאמציו שעד כה עלו בתוהו, לגם מכוס השתיה שמזגה לו אשתו בחיוך ושאל אותה: "אז למה, אה,למה אני מרגיש כך, מה הסיבה שאני רואה את כולם מצליחים ומוצלחים ואותי לא?"
חיים אף פעם לא שאלת אותי כיצד אני רואה אותך ואיך אני מרגישה לידך? ליידי? תמה חיים. כן, אני צל לרגליך, אתה האדם המיוחד שכל מה שנוגע הופך זהב, ואני מתאמצת כל כך הרבה על מנת לנסות להגיע לעשירית מהישגיך. את? נשמע קולו המתפלא של חיים, הרי זה בדיוק מה שאני חושב עליך איך יתכן?
אנשים רבים יש בעולם, חלקם רואים את חסרונות הזולת ואת מעלות עצמם, וחלקם הפוך, רואים את מעלותיהם של הזולת, ואת חסרון עצמם. אלו מבין האנשים טובים יותר? ואיזה סוג אדם עלינו ללהיות להיות?
בכל יום אנחנו מוסיפים את הבקשה המדהימה והמרגשת מבורא עולם: " אדרבא, תן בליבנו שנראה מעלת חברינו ולא חסרונן". ובכל פעם שאני לוחשת את התפילה, עוברת בי המחשבה, אלוקי, אנא עזור לי שאדע לראות במעלותיי, על מנת שאוכל לראות במעלות השני, מה הקשר בין מעלותיי למעלות הזולת?
ניתן לחשוב שאם אכיר במעלותיי אולי אתגאה על הזולת, אז פלא הדבר וההפך הוא הנכון, אדם הרואה את מעלותיו, מכיר בהם ומשתמש בהם על מנת להשלים יעודו בעולם, הרי הוא בדרך הנכונה, הוא מרגיש סיפוק אדיר ושמחה גדולה, מרגיש הוא אדם שלם, על אף שאינו מושלם, רק מעצם העובדה שמודע ליכולותיו ומעניק לזולת מכוחו וכישוריו, אך אדם שאינו מכיר במעלותיו, כל פעולה או התקדמות של זולתו, מעוררת בליבו מדנים, כעס, עצב, כיון שמרגיש שהוא החסר, ובו אין מעשה, בעוד שלחברו יש.
אז כמו מי כדאי לנו להיות, כמו האדם הרואה חסרון עצמו המעלת זולתו או כמו האדם הרואה מעלות עצמו וחסרון זולתו?לא האדם זה טוב ולא השני, עלינו לשאוף להיות שלמים במעשינו, ומלאי סיפוק. על ידי שנגיע לשמחה ועין טובה וראיה נכונה.
כך גם נזכה לראות מעלותינו וכפועל יוצא את מעלות חברינו, ואם חלילה אנו רואים חסרוננו, ננסה להביא תכונה זו על מנת לפתח בקרה על מעשנו, נזהר מביקורת מחלישה ונהפוך אותה לבקרה, כפי שיש בכל נמל התעופה חדר ששם יושבים אנשי הבקרה לוודא שהכל תקין ולתקן את שדורש תיקון, על ידי הבקרה נשפר ונייעל את מידותינו ונתעלה.
הרי, לא כל מה שרואים מכאן רואים משם, בוא נהנה ממה שיש, נודה על הטוב, ונאפשר מקום לשפע נוסף שירד ממרום
ואין ספק שזו אחת הסיבות שבחרתי להקים את בית הספר למוזיקה YOUR SOUND המלמד שירה, משחק וריקוד, בשילוב מפגשי העצמה אישית, כיון שכך כל אחת יכולה להכיר בערכה, ולממש את יכולותיה ולנצל את כישוריה בדרך איכותית וכשרה.
והדבר החשוב ביותר בבית הספר, זו העבודה על עין טובה, לראות את הטוב בשני ולדעת לפרגן, ולהבין שככל שאשמח עם הזולת, כך שמחתי והצלחתי תיהיה כפולה, ואם חלילה אתכווץ ליבי בהצלחת חברתי, אזיק בעיקר לעצמי ואחסום את השפע מלהגיע ולשכון בתוכי.
בימים אלה אנו עמלים ביותר למצוא את הכישרונות החבויים בבנות ישראל, צעירות ובוגרות כאחד על מנת לחשוף להן את תעצומות הנפש שלהן, ואת יכולותיהן וכישוריהן האין סופיים אשר פעמים חבויים במחסן צדדי אפל וחשוך, אנו כאן בכדי להאיר את הדרך, במקרה שלנו על ידי חיבור לכישרון והגברת המודעות..
לפרטים אודות תחרות השירה: saritstudio@gmail.com
]]>