שלא נספוד עוד לנופלים, שלא יהיו יותר אבלים. חשבתי שנוכל כבר לבשר על בוא משיח בן דוד, למרות שפעמיו והדי פעמוניו כבר כאן, והוא כל כך קרוב. וביום ההולדת שלך רציתי לספר לך מדינה שלי שאני כל כך גאה להיות בת לעם היושב בציון. רציתי לספר לך שפגשתי את בחירי בנייך ובנותייך כה גאים ואמיצים, ולמרות השכול והאבל, לא נפגמה אמונתם.
פגשתי כלה טריה שרק ימים ספורים לפני חתונתה, נרצחו אביה ואחיה באבחת חרב של מחבל נתעב והיא רק רצתה שאבא ילווה אותה לחופה. ופגשתי את עם ישראל מגיע בהמוניו לחתונה, לחבק, לעטוף בחום לשמח אותה..
פגשתי את נתן מאיר שאשתו דפנה הצדיקה נרצחה בפתח ביתה, מול ילדיה התמימים. ראיתי את עמוד הענן ששהה מעל ביתם בימי השבעה. ראיתי איך בכוח האמונה הוא מוחה את הדמעות ויודע שמכאן ממשיכים ואת החלק החסר הוא מבקש מריבונו של עולם להשלים..
ואם אלו הם בנייך מלאי התום, הטוהר והאמונה אז אני גאה להיות שייכת. וביום ההולדת שלך רציתי לאחל שלא תצטרכי יותר לכסות את דמם של הנופלים. שיבולע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.
מאחלת לך ולנו שאת השנה הבאה נחגוג יחד בירושלים הבנויה..
אמן!!!
]]>