וידוי אישי: הרב עובדיה בכה והסרטן נעלם

"זה התחיל לפני כ-20 שנה", היא מספרת בשיחה לאתר Mame. "השנוי התרחש בברוקלין כאשר הופעתי בפני נשות הקהילה מחופשת לדתיה. אני שחקנית מטבעי וזה הצליח כל-כך עד שכשירדתי מהבמה הציעו לי שידוכים שונים.

"אחרי שבת בקהילה שהוזמנתי, הלב והנשמה נפתחו. שם גם הכרתי את בעלי - יליד הארץ שהיגר לחו"ל, חזרנו לארץ וביחד הקמנו משפחה, ארבעה ילדים מקסימים, ופה התחיל הנסיון - כשנולד איתי הקטן בילדי, גלו לי את מחלת הסרטן. אמרו לי 'ניתן לך 7 טיפולים כימותרפים קשים ולאחר מכן נזמין ועידת רופאים מומחים שידונו במצבך. אז גם יתברר אם יהיה ניתן להציל, או שחלילה הכל אבוד'. כששמעתי זאת החלטתי ויהי מה, אני נלחמת "אני רוצה לחיות".

"הטיפולים היו קשים מנשוא, ובשלב מסוים פשוט קרסתי. עברתי להתנייד בכסא גלגלים, במשקל 120 קילו (מסטרואידים), ללא גבות, ריסים, שער, אבל עם כח רצון אדיר, "רק לחיות".

"הקב"ה, מתברר, לא מכה בשתי ידיים. תמיד יש יד מנחמת. מצאתי אותה בדמותו של בעלי דורון היקר, כשמו כן הוא - ממש מתנה. נראיתי נורא, וביקשתי ממנו שיוציא את כל המראות מהבית כדי שלא אסתכל על עצמי. והוא הגיב: 'התחתנתי עם הנשמה שלך, לא עם הגוף. אוהב אותך גם אם תשקלי 200 ק"ג".

"לפני הטיפול האחרון נכנסו לרב עובדיה יוסף זצ"ל. הוא שם את ידו מעל ראשי, וברך אותי במשך דקה ארוכה. כשהרמתי את עיניי ראיתי אותו בוכה. 'את אשה חזקה. את משמחת נשים בזכות זה תראי ישועה', אמר לי".

"בטיפול האחרון פגשתי את צוות הרופאים. הרופא הראשי אמר לי: 'אם נדבר במונחים רפואיים לא תביני מילה, אבל מילה אחת כן תביני היטב - "נס". את בריאה, הגידול נעלם".

"אז הבנתי שהייעוד שלי הוא לשמח נשים. הלכתי לרבנית בת שבע קנייבסקי זצ"ל. היא החזיקה בשתי ידיי ואמרה: 'הפרשת חלה" זה מה שאת צרכה לעשות עם השירים שלך, מצווה זו מצילה ממות ומבטלת גזרות. לכי תעשי בכל מקום בארץ ובעולם ותראי ישועות'. שבוע לאחר מכן היא הלכה לעולמה.

"בנותיה של הרבנית אמרו לי: 'זו הצוואה של אמא קיימי אותה', ומאז ועד עכשיו אין מקום שלא עשיתי בו ברכת הפרשת חלה, בארץ ובעולם. לא מזמן הייתי בבודפסט, ושם הופעתי בפני כ-500 נשים וראינו ישועות. בכל ערב מתקשרות נשים שמספרות על ישועות שמתממשות להן בעקבות קיום המצווה. כך למשל התבשרתי לא מזמן על אישה שנפקדה בשלישייה לאחר 18 שנות עקרות".