ועד כאן לעניין ריו. החופש הגדול בעיצומו בדיוק כמו האולימפיאדה, ועל כן בכל בית בישראל, יושבת לה אמא אחת, ופורכת ידיה לגבי אפשריות תעסוקה, מעודי נופש פעילות והפעלות, וכמובן אף לאחר שכבר ישנם רעיונות ומקומות אזי הכל צריך לעבור את ועדת הילדים הנופשים. אם לא הגעת לשלב זה עדיין, חייכי ותיהני מההווה אך אל תגידי שלא הזהרנו. כי מהר מאד מגיע היום שאומנם המילה האחרונה היא לא שלהם, אך ביננו היא כל כך שלהם.
אז מה עושים?
אמנם עכשיו אנו כבר באמצע החופש ואי אפשר לחזור לתחילתו, וכל שכן לחזור לשנת 2009 הרבה פחות מעשי, אך בכל זאת ככל שננהל זאת מוקדם יותר כך ירווח לנו. עלינו לקבץ את ועדת הילדים הנופשים העכשוויים או העתידיים ולהעניק להם כמה קטגוריות שעל פיהם יהיה עליהם להציע מקומות פעילות/ נופש. בדיוק כמו בריו על ההצעות לעמוד בקטגוריות מסוימות- מתקני הפעלה מתאימים, מסלולים, פארקים ועוד. קירבת מקום, או תחבורה נוחה וכמובן דעת קהל, כמובן שגם אנו יכולות להעלות הצעות. לאחר שמקבצים את כל ההצעות, נתחיל למקד ולנקד, וכמובן כל צעד וצעד מלווה בוועדת הילדים, בתור הבוגר האחראי, כמובן יש לשקול גם את עניין המגורים תשתיות ועוד, אך יש לכך חשיבות עצומה בשילוב הילדים.
וכך אם אנו גרים במרכז והילד הציע פארק בחיפה או מפל בגולן, ואיננו מתכוונים ללון הצפון או להעביר את היום בחציית הארץ לאורכה ולרוחבה, הילד יבין כי אומנם האטרקציה נשמעת אטרקטיבית, אך פחות ברת יישום, ותהיה עדיפות לפעילות יותר זמינה, וקרובה. לאחר שסיננו הצעות שאינן מעשיות. ומסתבר שיש הצעות לאין ספור גם לאחר הסינון, עלינו בעזרת ועדת הילדים כמובן לערוך בחירות. לאחר שניקדנו כל הצעה עלינו לתת לעם לומר את דברו. ולבחור מבין ההצעות בעלות הניקוד המרבי את המקום המועדף עליהם.
אומנם אין פה הבטחה כי כולם יהיו מרוצים, כי זאת לעולם לא ניתן להבטיח, אך אכזבה מרה מסתבר שלא תהיה, היות ולכל אחד ניתנה אפשרות להביע את דעתו ורצונו לאורך כל קבלת ההחלטה ולהבין ולו מעט את כל השיקולים שלנו לפני שאנו בוחרים תעסוקה לנופשים. ואנו הרווחנו , לא היינו צריכות לחשוב על הכל לבד, ואח"כ להתמודד עם ביקורת הוועדה. וכן הרווחנו עוד יום תעסוקה.
]]>
