יהודית, עוד כשהייתי ממש קטנה, הייתי קמה בבוקר מוקדם, מביטה בשקט לכיוון מרפסת בית הרב, הרב בשעת בוקר מוקדמת יושב שם ומעיין בספרו ולפתע את נכנסת עם כוס תה מהביל. מגישה למר״ן, ואני דאז, היבטתי בתשוקה, לראות איזו אישה מכבדת את.
אבל היום? היום אני מבינה שאחרי כוס התה הזו כבר רצת למטבח, להכין סנדוויצים לבנות, להעיר את הילדים, להלביש את הקטנה, להחליף לפצפון, ורגע זה עוד לא הסוף. שהבית יהיה נקי,רב שלומי אברהם כבר עומד בדלת.
ומה עם המתפללים? והינה מישהי מתדפקת על הדלת מבקשת עיצה. ואת? תמיד עם חיוך ואוזן קשבת לכל אחת ואחת לא משנה גיל, עדה וקורות חיים, תמיד עם מבט רך ורצון לעזור.. תמיד ידעת מה לעשות, תמיד בשקט בשקט בלי שום פלאשים.
כמה סיפורים חלפו סביבך, ואני הייתי יושבת קסומה, מביטה לפעמים בך ורואה את אור מר״ן ממש קורן ממך.
משרתת ודואגת, אבל לא שוכחת גם להעמיד בית לתפארת, עם חינוך מושלם, של עולם הזה ועולם הבא משתלבים כאחד, תמיד ילדייך מסודרים ועם דיבור יפה לכל אחד. ולא! לא ביקשת קרדיט, לא חיפשת שיעריכו אותך.
אבל היי, הינה כמה שנים אחרי ואני, ילדונת שגדלה, פקחה את עיניה, ראתה עולם דווקא אני, מנסה לדמיין איך אני רוצה להיות כמוך. היופי של פעם, הנשים החזקות באמת, תלמדי אותי, איך עושים את זה?
לא מחפשת להיות העיתונאית הבאה, או הסטייליסטית של 2016. מחפשת להיות כמוך, כמו אמא, כמו הנשים שהן נכס צאן קדושים. רוצה להיות אשת חייל, אחת שהיא בת טובה להשם, אישה טובה לבעל, בת טובה להורים, אמא טובה לילדים, לא יותר מזה כי את יודעת למה?
כי דווקא עכשיו, שכבר אני גדולה ואוטוטו בעזר השם אקים גם אני בית אני מבינה מה באמת מחזיק אותנו כנשים חזקות -
הפנימיות שלנו. השאיפה שלנו לתת ולעשות את התפקיד האמיתי שלנו בעולם הזה, מה שאת עשית בשלמות.
כי ביננו? אם הייתי מביטה מהפן הפוליטי (ועוד לגדול בשכונה שלנו או אפילו ברחוב שלנו - הקבלן) ולצעוד יחד עם כמה נוגדנים באותו השביל, אדם היה מתבלבל. אני מתבוננת באישיות, והאישיות שלך.. עלתה על כולנה. אתם תהיו חסרים, הבית החם החיוך הנוסטלגיה של יהודית יוסף מהקבלן 45, כל הבנות שגדלנו על המילים שלך.
אבל אולי קיבלנו מספיק ובמקום אחר יצטרכו אותך יותר, המשיכי להקסים להיות אשת חייל כי לכי תדעי, עוד כמוני יש אולי מאות! מעריכה כל צעד שלך, תבורכי אותנו בנות דור החלש שנזכה גם אנחנו להקים דור נוסף של נשים כמוך.
]]>
