סגולה לפסח; חגיגה של ביצים

ת'אמת משרק נכנסתי לעמקה של הסוגיה ,כמעט הפכתי לתרנגולת . תרנגולת דוגרת . לא אביתי להתרומם ולהתנתק מעצמת הדברים שהתחדשו לי. אני באמת מקווה ,חברה, שבין קרצוף לשפשוף תמצאי לך פנאי לקרוא את הדברים שגיליתי. הם מהממים. אני מבטיחה לך שאם תקראי את הכתוב כאן ,הפסח הזה יזרחו לך בעזרת השם החלמון הצהוב כלימון ,באור החמה . והחלבון הלבן כאור הלבנה במילואה. באלפי נגוהות של אורה ושמחה.

הפסח הזה תשברי מליון קליפות של ביצים עם כוונות יתרות, וכל שבירת קליפה תשלים לך תבנית של תורה שלמה. חג הפסח, הראשון משלושת הרגלים מחייב את היהודי בשלש מצוות עשה.

המצווה הראשונה היא ראיה - אתה חייב להראות את פניך, כלומר להיות נוכח בעזרה שבמקדש ביום הראשון של יום טוב ובימינו גם אם אתה סובל מהנג אובר רציני תתיצב בבית הכנסת למחרת הסדר.

תרגענה בנות, לנו יש פטור מההתיצבות מטעמי עבודת פרך, אלא אם כן את מרגישה צורך קיומי לרוץ לבית הכנסת לדגם את השמלה החדשה שקנית אחרי ההרצאה של הרבנית ימימה, או לחילופין אם אינך מוכנה לוותר על תפילת טל שהיא סגולה לעוד הרבה שמלות ועוד ועוד. המצווה השניה היא חגיגה - הבאת קרבן לה' שנאמר "תחוגו לה", גם ממצווה זו נשים פטורות אבל.. המצווה השלישית היא שמחה שכתוב "ושמחת לפני ה' אלוקיך" ומהמצווה הזו בנות, אין לנו פטור - אנחנו מצווות לשמוח!

אתן מסתכלות עלי עכשיו כתרנגול בבני אדם, היאך נשמח שרי? עם הצלעות הכואבות והרגליים הפקות? עם הברכיים הנפוחות והקרסוליים הנקועות? תיכף תאמרי לנו לשיר, כשעצמותינו כולן אומרות "שירה", הרי בניגוד לקרבן הפסח אין בנו מתום מכף רגל ועד ראש פצע, חבורה ומכה טריה.

אישה תשמחי..

כן, עם כל יבלת, עם כל שריטה של סקוץ' ברייט, בכל כוית סנט מוריץ. עם כל שריר מתוח וכל גיד מילל תשמחי אישה, תגמרי את ההלל, כי רק השמחה הזו לך תעזור כי רק השמחה הזו תביא לך מזור.

כאבים יש לכל אחד, כל אחת והעינוי שלה כל אחת והדיכוי שלה. יש מי שמשקיפה על שולחן הסדר שלה וליבה נחמץ בקירבה אף שהחמץ נשרף מבעוד יום , שורף לה הלב, על הבגד היקר שנשאר בבוטיק והתכשיט המפואר והנרתיק והמפה לא מספיק חדשה והסרויס של רוזנטל שגיסתה רכשה.

ויש מי ששולחנה מפואר והכלים ערוכים בהוד והדר, אבל מהמסובים נעדר הנער שהתנער, או דווקא מסב לו בוגר סורר, הבת הקטנה לא הולכת בתלם ונעדרים גם כיפה ופאות מראש העלם.

ויש מי שיושב בשולחן כמו שבעה, עם יתומים שאימם נשחטה להם בפנים, או הורים ששכלו נערים וגלמודי שואה שאין להם מכר וגואל ועניי עם ישראל, וצמודי דיאליזה ואוטיזם ודאון כסימפטום ושאר תסמונות של מוכי יגון, ויש מי שיושב בדד וידום, כי נטל עליו מרוחק מביתו ומילדיו, עוטה על גופו את מכאובי כל הדור ואין כח שאותו יעצור, דואב את החורבן והגלות וההעלם, שופך דמעות כמים לבורא עולם.

ואין לנו כי אם לשמוח את השמחה הזאת השמחה שעליה אנו מצוווים, אז איך אפשר? רק בכח החגיגה והראיה.

שתי המצוות הראשונות מובילות לשלישית שהיא השמחה . בכח הראיה והאמונה שהכל זו בעצם חגיגה. הטוב עם מה שנראה לנו כרע, הכל לטובתנו! הכל בעצם נפלא. אז למה נשים פטורות מאלו שתי המצוות הראשונות? כי לנו יש את זה באופן טבעי. האמונה הזו מובנית בנו. החגיגה הזו לא זרה לנו . היא חלק מאיתנו . מי עודד את הגברים בשעבוד מצרים? מי כיסה במייק אפ את שבילי הדמעות ויצאה לשדות להביא לבעל את בשורת החיים והתקווה? מי יצאה עם התוף בבשורת הגאולה בתוך השיעבוד והזוהמה? רק לנו יש את הכח לחייך בסיפוק בסוף הספונג'ה גם אם גופנו סחוט כמו סמרטוט. כי בפנים אנחנו סופרוומן יודעות לעוף קדימה.

את קרבן החגיגה שהקרבנו בפסח בבית המקדש ,אנחנו מסמלים היום באמצעות הביצה . כי ביצה זו חגיגה מושלמת ועגולה . גם אם הכל טבול במי מלח. במי הדמעות המלוחים של השעבוד הקשה לפרנסה, של מטלות הבית, של שליחות החינוך, של מציאת הזיווג, של יסורי גוף ומכאובי נפש.

איפה פה החגיגה? הרי ביצה היא סמל לאבלות. "מה ביצה עגולה אף האבל (בסגול סגול) מתגלגל והולך ואינו פוסח על שום אדם" וכבר אמרו בנובהרדוק "אין אדם בטוח אלא שסופו למות" והביצה היא זכר לחורבן, כי בימים עברו נהגו לפתוח כל ארוחה במנת ביצים ולאחר חורבן הבית השאירו המנהג רק בליל הסדר כזכר לחורבן.

אז מה החגיגה פה? רק אצלינו אותו חפץ ,אותו עצם, אותו מושג יכול להיות דבר והיפוכו! הכל תלוי בכח הראיה האמונה. רק אנחנו יודעות את הסוד של "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" כמו הביצה שככל שמבשלים אותה יותר נעשית קשה וחסינה יותר .

אנחנו לא צריכות להקריב קרבן חגיגה כדי לקרב את החגיגה, אנחנו נוצרנו נבראנו ונולדנו עם היכולת הזו. לחגוג כל דבר לשמוח ולשמח בכל מצב. ואם את בכל זאת מתקשה להאמין ולשמוח, הנה עצה. בארמית ביצה נקראת ביעא - ביעא פרושה בקשה.

בליל הסדר בשעה 12:41 נפתחים כל הרקיעים: בקשי ילדה, בקשי מה שהבטחתי לך בראשית דברי. בקשי שהפסח הזה יזרח לכולנו גם החלמון הצהוב כלימון חמוץ וימתק לנו ויזרח כמו אלף שמשות מאירות. שגם החלבון, הצד החיוור והלבן של החיים יאיר לנו באור של אלפי נגוהות לבנה במילואה. בקשי שלמי חגיגה, בקשי שלמי שמחה.

שנזכה לשמחה שלימה וגאולה במהרה בימינו אמן....