טעמה של הסופגניה: למה אנחנו אוכלים אותה?

למה? לא לגמרי ברור. אבל מנהג זה הפך שריר וקיים ויש לו טעמים מעניינים. הגאון רבי שלמה זלמן אוירבאך מביא טעם מעניין, לפיו יש עניין לברך בחנוכה את ברכת מעין שלוש דווקא, בגלל שבה מוזכר "על מזבחך" ולא רק בית המקדש בכללותו, וכך אנו מעלים על נס את זכר המזבח שחולל בידי היוונים ונחנך מחדש על ידי המכבים. יש טעמים ודעות נוספים המוזכרים כבדרך אגב בספרים שונים. אבל ברור שמנהג זה נפוץ בכל עדות ישראל, כמעט, ומאחד בכך עדות שונות למרות מקורותיו העלומים. כמה יפה לדעת שכולנו מתאחדים סביב קערת הסופגניות. שכולנו מטגנים אותה בשמן רב כי זה בדיוק המקור לאכילתה. שכולנו רואים בה מאכל שערכו רב מסך הקלוריות שבו, וכולנו אוכלים אותו כסמל לנחמה ולנס.

אולי לכן, למרות הקלוריות שבה, למרות שהיא כה לא אופנתית בעידן שומרי המשקל ושונאי הפחמימות, אנחנו לא יכולים לוותר עליה. לא תמצאו יהודי שבאמת יכול לוותר על סופגניה בחנוכה. אולי כי היא לא רק זכר לנס. היא גם סמל לנצחיות העם. למסורת שחוצה עולמות וגלויות ותרבויות. כי כמו העם שלנו, היא עשויה מגזרי מתכונים וגלגולים של כל מיני עמים ועידנים. ובכל זאת, כולם יודעים בדיוק איך היא צריכה להיראות. כי כמו העם שלנו, גם עליה מנסים להלביש פנים חדשות ולהתאים אותה לאופנות משתנות, אבל היא נותרת ביחודיותה.

עגלגלה, תפוחה, ומלאה בריבה אדומה. לועגת לכל הנסיונות לאפות אותה במקום לטגן, להלביש עליה מעטים מודרניים וקרמים מוזרים, לטעון שהיא אסורה לאכילה מטעמי דיאטה, או סתם להעלים אותה. כמה היא מתאימה למה שהיא מסמלת, הסופגניה. נצחון הרוח על החומר, נצחון הנחמה החמקמקה של אחדות וחמימות והתעלות מעל תלאות היום יום. של ישיבה בצוותא סביב אור הנר וקערת סופגניות חמימה. אלו הדברים שנרצה לקחת איתנו לדורות הבאים. אלו הדברים שנזכור בסופו של יום. את נס פך השמן ואת נס היותנו עם.

ולסיום, הרי לכם הוכחה שסופגניות הן קונצנזוס יהודי: מתכון לסופגניות גרוזיניות מתוך foodsdictionary-מילון האוכל של ישראל. מומלץ!

סופגניות:

מצרכים למתכון (10 מנות/יחידות, 68 גרם למנהיחידה)
קמח לבן - 1/2 אריזת נייר - סה"כ (500 גרם), מנופה.
שמרים יבשים - כף (11 גרם)
סוכר - 1/4 כוס - סה"כ (45 גרם)
סוכר וניל - 2 » שקיות - סה"כ (20 גרם)
מלח - 1/3 כפית שטוחה, קורט.
מים - 1½ » כוסות - סה"כ (360 מ"ל), פושרים.
שמן קנולה - 1/4 כוס - סה"כ (60 מ"ל), כמות מוערכת - ראו מידע נוסף.
אבקת סוכר - 1/4 כוס - סה"כ (39 גרם), לפי הטעם.
10 מנות/יחידות: בצורת גלגלים (תלוי בגודל ובצורת הספינז').

אופן ההכנה:

הכנת הצורה הראשונה - כדורים עגולים:

1. בקערה מנפים את הקמח, מוסיפים את השמרים ומערבבים.
2. מוסיפים את הסוכר, סוכר הוניל והמלח, מערבבים, מוסיפים בהדרגה את המים ומערבבים שוב במשך 2 דקות. הבצק צריך להיות דביק לידיים.
3. מכסים את הקערה ומניחים להתפחה כפולה כשעה. לאחר מכן, מורידים את האוויר מהבצק, מערבבים קלות ונותנים עוד קצת מנוחה כחצי שעה.
4. בסיר עמוק מחממים את השמן (ראו מידע נוסף לגבי השמן - צריך לחמם כחצי ליטר שמן בסיר).
5. טובלים ומרטיבים את הידיים בשמן מקערה קטנה (או מים).
6. חופנים פיסת בצק מהקערה, ובעזרת היד השנייה צובטים ויוצרים כדורים בגודל פינג פונג (בגודל הרצוי).
7. מניחים את הכדורים בשמן החם, מטגנים כל צד כ- 2 דקות על אש בינונית.
8. מניחים על נייר סופג לספיגת השמן, מפזרים אבקת סוכר ומגישים.

הכנת הצורה השנייה - צורת גלגל הצלה:

1. מקמחים על משטח עבודה קמח, לוקחים חלק מהבצק ולשים כחצי דקה עם תוספת קמח.
2. פותחים עם מערוך את הבצק לעובי של 2 ס"מ.
3. קורצים עם רינג עגול, שוב קורצים עם רינג יותר קטן וכך נוצרת צורת גלגל.
4. על משטח מקומח נותנים לבצק לנוח כ- 10 דקות ואז מטגנים כל צד עד הזהבה על להבה בינונית.
5. מניחים לאחר הטיגון על נייר סופג, מסדרים על צלחת ומפזרים בשפע אבקת סוכר.

הכנה בצורה שלישית (רצועות בייגלה):

לאחר שקורצים לצורת עיגול פותחים את העיגול לרצועה ומגלגלים ברצועה נוספת.