הגיע הזמן להודות: תודה על התודה!

כמה פעמים ביום אנו מודות ומרגישות שעשינו טוב לזה שהודינו לו? האם חשבת פעם עד כמה התודה תורמת גם לך? כשתגלי כמה עלייך להודות על התודה, תרוצי לחפש להודות * לא קשה למצוא על מה להודות, אך לפעמים מרוב שהתרגלנו לטוב הוא נראה לנו כמובן מאליו (פרשת שבוע)

| כיכר השבת |
כדי להימנע מתופעת הובן מאליו, נתרגל להודות על כל דבר. בפרשת השבוע – פרשת ויצא מודה רחל על הולדת בנה יוסף:

"אסף אלוקים את חרפתי" (בראשית ל,כג) איזו חרפה אסף – מנע ה' ממנה בלידת יוסף? מסביר רש"י: שכשהייתה עקרה כל כוס שנשברה, כל מאכל שנאכל, הייתה היא האשמה. וכשנולד בנה יש כבר את מי להאשים. שואל ר' חיים שמואלביץ:

האם על זוטות שכאלה מודה רחל כשנולד בנה לאחר שנות ציפיה ארוכות? וקוראת שמו על כך? אלא שזוהי גדלותה של רחל שהבינה שגם על דבר כה שולי עליה להודות, לא רק על שזכתה לחבוק בן, אלא אף על שאסף ה' חרפתה.

חנוכה חג ההודיה

זה עתה נכנסנו לחודש כסליו, חודש המסוגל לישועות בין השאר בזכות ההודיה. חג החנוכה נקבע כדי להודות לה', אומרים בו הלל השלם ויורדים בו כוחות של הודיה, נתחזק כבר מעתה כדי להיכנס לחג החנוכה מוכנות לקבלת השפע המיוחד לזה המועד. על פי הקבלה הנקודה העיקרית שבחג החנוכה –היא ספירת ההוד. להוד יש שתי בחינות:

1. דבה – צער

2. הוד – הודיה

כאשר נודה על כל דבר – נחסוך מעימנו דבה – צער. ונתמלא באושר, כי מיהו המאושר? לא דוקא זה שיש לו הכול -אלא זה שמבחין בטוב ומודה על כל דבר.

הודיה כמתכון להמשכת ישועות

הרב פינקוס זצ''ל בספרו 'שערים בתפילה' כותב שכשאדם מקבל טובה נפתח לו שער, וכאשר מודה ומשבח לה' השער נשאר פתוח, והוא ממשיך לקבל עוד ברכות. ואם לא מודה עלול הוא לאבד גם טובה זו. וכלל גדול הוא ששער משנפתח קל יותר להחזיקו פתוח מלפותחו מחדש. (עפ"י שערים בתפילה, שער הרינה) פרק ק' בתהילים "מזמור לתודה" מונח בארנקי מצולם בהקטנה (חוץ מתמונות של אלו שאני הכי מעריכה בחיי...) ואין יום שעובר ללא שכמה פעמים קראתי פרק זה, בדמעות של הודיה על כל דבר קטן. ולאו דווקא בעיתות שמחה, אלא גם בזמנים בו אני עוברת נסיונות (כפי שכל אחד מאיתנו עובר...) אוכל להבטיח לכן ששם טמון הכוח שלי ושל כל מי שתרצה להתמודד ולראות את האורות שבחושך.

הבה נתחזק בהודיה לה' שזוהי מטרת הבריאה, שנודה ונשבח לה' (עפ"י אותיות דרבי עקיבא אות א') נודה גם לבעל על כל דבר, ונעצים את הקשר ביננו לבין הבעל, ע"י שנשים לב לטוב שהוא עושה עבורנו. (וגם יתן לו כוח לעשות לנו עוד). נחפש בנרות את הטוב שבילד שהכי קשה לראות בו טוב, נעריך ונודה על הקצת שהוא כן עושה והדבר ישפר את האוירה ויגרום לו להוסיף ולהתקדם. נודה להם במיוחד על מאמצים לא רק על תוצאות.

נחפש טוב, נרגיש טוב, נדבר טוב, נודה לכולם, נתמלא באושר, ונזכה לניסים, וישועות. ו.. תודה שקראת את הכתבה. :)

הרבנית אסתר טולדנו מרצה בכירה ומחברת הספרים: שבילי השלום, שבילי טהרה, שבילי החלה ועוד. להערות ותגובות manofbait@neto.bezeqint.net

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית