סוכות הוא חג שמוציא את עם ישראל החוצה. החוצה למרפסותיו, לגגותיו, החוצה למדרכותיו. חג שהוא ׳אנטיתזה׳ לאופיו ה ׳אוהלי׳ של עם ׳מה טובו אוהליך יעקב׳. על שראה פתחיהם שאינם מכוונים זה מול זה, מפרש רש׳י שם. אוהליהם של בני ישראל במדבר היו מעוצבים כך, שאין פתח אחד מכוון מול פתח אחר. דבר המאפשר פרטיות ושמירה על צניעותה של כל משפחה.
אז מה זה בא ללמד אותנו?
אולי זה בא ללמד דווקא אותנו, עם שהרחוב הוא דבר שכל כך מנוגד לאופיו, כמה כללי התנהגות ׳רחוביים׳. כמו, למשל, איך מתנהלים עם שכנים. איך חולקים מרחב ציבורי ועדיין לא חוטאים בגזל; גזל רכוש, גזל זמן או גזל שינה. איפה בונים סוכה, איפה אסור לבנות סוכה ואיפה אפשר אבל חייבים לקבל רשות לפני כן.
אולי חג שבא ללמד אותנו, שגם אם אתה אוהב לשיר זמירות באריכות ובקול רם, יש פעמים שצריך לעשות את זה ממש בשקט ו׳זריז׳ כי עדיף לשיר פחות זמירות מלהפריע למישהו. חג שמלמד שאושפיזין זו מצווה יפה והכנסת אורחים גם, אבל. אבל, אתה ברחוב. צריך להתחשב. חג בו צריך לתרגל שמירה גבוהה יותר על נקיון סביבתי וגם על נקיון דיבורי.
קיצור, חג שבא ללמד אותנו איך מתנהגים- ברחוב. או אולי חג שבא ללמד איך ברחוב או בבית לכללים של ׳מה טובו אהליך יעקוב׳ אדם מחויב תמיד.
]]>
