שימת לב לזולת, יכולה במילה קטנה לבנות את עולמו, לדרוש בשלומו, להיות שם בשבילו, גם אם בזמנים מסוימים הוא שכח מכם. השימת לב לפרטים הקטנים, להתנהגויות השונות, יכולות להוציא אדם מחושך לאור.
סיפור מרתק וידוע על ביתו של החפץ חיים מסביר בדיוק מהם הימים הללו ומהו חורבן הבית.
בתו של החפץ חיים שיחקה במחבואים. היא התחבאה מפני הילדים האחרים, ומכיון שמצאה מקום מסתור מוצלח, הילדים התקשו למצא אותה וחדלו מלחפש אחריה.
מששמה לב כי אף אחד מהילדים אינו מחפש אותה, יצאה ממקום מחבואה וחיפשה את הילדים שבינתיים כבר עברו למשחק אחר ולא שיתפו אותה. היא נורא נפגעה ורצה לבכות לאביה.
מה קרה? שאל החפץ חיים את בתו הבוכה. היא סיפרה לו עד כמה הילדים התייאשו מלחפש אותה, נטשו אותה ופנו למשחק אחר.היא חשה בודדה ונבגדת ותיארה לו את העלבון שעבר עליה באותם רגעים, החפץ חיים, עודד וניחם אותה, אמר לה כי כדאי שתדון אותם לכף זכות. נתן לה סוכריה ושלח אותה לדרכה.
הילדה הלכה לשחק ולסלוח. והחפץ חיים נותר במקומו, והתחיל לבכות. משנכנסה אשתו של החפץ חיים לחדרו שאלה לפשר בכיו, סיפר לה על הצער כי ביתו ננטשה במהלך משחק המחבאים, אשתו נדהמה ואמרה לו כי בסה"כ זה משחק.
אמר לה החפץ חיים, חישבי על המקרה עצמו כמשל, תראי איך הקב"ה מסתתר מאיתנו ומבקש שנחפש אותו, ואנו במקום לחפשו פונים לשחק במשחק אחר, בורחים מהאמת, ושוכחים כי בסה"כ הקב"ה רוצה שנקרא אליו, שנחפש אותו.
תשעה באב היא מהות ההסתרה של הקב"ה מאיתנו הוא מבקש אותנו, כמו שביתו של החפץ חיים ביקשה שבסה"כ יחפשו אותה ויתיחסו אליה כך אנחנו צריכים לחפש את חברינו ולדרוש בשלומם, להתייחס טוב האחד כלפי השני, בסה"כ כולם רוצים שיתנו להם קצת תשומת לב..
]]>
