פוחדת משינוי? צאי מאזור הנוחות שלך

הפחד משינוי. מי מאתנו לא חווה תחושת פחד זו? שתקום!

מדוע אנשים מחפשים תירוצים בכדי לוותר על אופציית שינוי שיכולה להוות טוב יותר עבורם? ובכלל, מהו בעצם פחד משינויים?

פחד משינוי זהו פחד בסיסי מחוויה חדשה ולא מוכרת, וחשש מאי וודאות מוחלטת. שבעצם מחזירה אותנו לחוויה של פחד מלחוות כאב כתוצאה מאכזבה שלנו מעצמנו או מהחיים.

פחד משינוי, זה כאב שכל אחת מאתנו נתקלה בו באחת מתחנות רכבת החיים.

כאשר אנו מונעים ע"י פחד משינויים, האפשרות לשינוי אוטומטית מעלה תסריט פסימי ומרתיע, ברירת המחדל שלנו מכוונת על הגרוע ביותר בכל תסריט שיש בו שינוי.

פחד נובע ממחשבה של צורך, צורך בשינוי שגורר חשש מאי וודאות כמין מעגל שנע על אותו ציר.

שינוי זה משהו שלפעמים נחווה אצלנו כמפחיד אפילו שאנו מודעים שיכול להיות לטובתנו.

הרבה פעמים, קול קטנטן בראש ילחש לנו – "בשביל מה לך השינוי הזה"? "מה רע לך ככה, כמו שאת מכירה ואף יודעת"?

למרות הידיעה שהשינוי עשוי להיות לטובתנו, אנו מוצאים תרוצים חיצוניים בשביל להשליך את הפחד מהשינוי לכיוונם, במקום להביט לפחד הזה באישוננו.

אחוז גבוה של האנשים מתנגדים לשינויים ואינם חיים בשלום עם רעיון לשינוי כלל. הסיבה העיקרית לכך היא שהפחד הזה קשור קשר אמיץ עם שכניו האחרים כמו:

פחד מכאב, פחד מבושה, הפחד מכישלון, פחד מלעגם של האחרים, פחד מהלא נודע, פחד להישאר לבד, פחד מלעשות טעויות, וכדומה.

וביחד בנו בנו בנין רב קומות מסוגר של פחדים במקום לשנות וליצור סביבה איכותית וטובה יותר לעצמם.

עלינו להפנים כי מבט ישיר ל"פחד משינוי" מהווה פסיעה ראשונה לשינוי. משום שעצם ההכרה מפחיתה מגודל הפחד, וחוסר הכרה בו נותנת מקום להתיישב בתוככנו.

שינוי מתחיל מעצם ההכרה.

נלסון מנדלה בטקס השבעתו בשנת 1994 אמר: "אור האלוקי נמצא בכל אחד ואחת, ככל שניתן לניצוץ שלנו להאיר, כך נעניק, בלי מודע, רשות לאחרים לנהוג כמונו, ככל שנשתחרר מן הפחדים שלנו, עצם נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד".

הגיע הזמן לחיות בשלום עם השינויים ולטפח מערכת יחסים חדשה עם שינויים, במילים אחרות: "אל תחששו להביט לפחד בעיניים".

דר' ספנסר ג"ונסון בספרה המשעשע: "מי הזיז את הגבינה שלי" בחרה ארבעה טיפוסים - שני עכברים ושני גמדים שמייצגים ארבע דרכים להתמודד עם שינוי. הם חיים במבוך ומחפשים את הגבינה שתגרום להם אושר.

ארבעת הטיפוסים נמצאים במידה כזו או אחרת בכל אחד מאיתנו, והגבינה היא כמובן מטאפורה לכל מה שאנחנו רוצים להשיג בחיים: אם זו עבודה טובה או מערכת יחסים מספקת, אם זה כסף ומעמד, או דווקא שקט נפשי.

המסר בספר הוא להניח לגבינה הישנה ולהתקדם עם השינוי לגבינה החדשה. במילים אחרות: לזרום עם השינוי ולא להניח לפחד לעצור בעד רצוננו.

"כי אדם אינו מגלה יבשות חדשות לפני שהוא מסכים לנתק קשר עין עם החוף שעזב". יש לזכור כי "בלב ליבו של הפחד שוכנת ההזדמנות", עלינו להביט לפחד כאל ידיד שמטרתו לעזור לנו ולהביאנו למקום טוב יותר.

אסיים באימרה: "כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל"

תחשבו על זה.