דווקא העני שחי לעצמו הוא מבחינה זו בן חורין גדול מהעשיר שמחובר לדברים מבחוץ כממון ומנוכר לעצמו, כמו"כ עמוס יותר בדאגות מתוקף "מרבה נכסים מרבה דאגה" וכיו"ב, מה שאין כן עני שיש לו הרבה יותר זמן ויכולת להתמקד בלימוד ופיתוח פנימיותו ורוחניותו, המאפשרת לו ליצור היכרות אישית עם עצמו ולפעול בעולם עפי"ז תוך מימוש ייעודו.
הרעיון העמוק העומד בבסיס הוא כי דווקא מתוך סיטואציות קצה חשוכות אנו מסוגלים לגלות על עצמנו ועושרנו הפנימי המתגלה מתוך הפנימיות כלפי חוץ ולא להיפך.
השלב השני - הוא כיצד להגיע לעצמיות בפועל והתשובה היא בשאלה: "מה נשתנה". ע"י ההתחלה שבשאלת השאלות הנכונות אנחנו כבר נמצאים בתחילת הדרך לחירות.
כדי לצאת מההרגל יש להתמיד בלשאול שאלות ולא לקבל כל דבר כמובן מאליו, ומתוך כך לבחור ולהזדהות עם האמת הנחשפת מתוך בחינה פנימית ועמוקה יותר.
השלב השלישי - "ההגדה". הנרטיב הסיפורי, האישי הנרקם לאחר שערערנו על הנחות יסוד שגויות, וגם לאחר גילינו 'מה לא', ה"סור מרע", אנו מתקדמים לעבר שלב ה"עשה טוב" של השגת העצמיות בפועל לגלות מי אנחנו 'כן', ואת זה עושים בשלב השלישי של: "כל המרבה לספר ביציאת מצרים"- ע"י יצירת הסיפור האישי.
תהליך הסיפור עושה לנו סדר וארגון בחיים, מביא ומגלה לנו מתוך ה"עובדות היבשות" שמובאות בחומש או בהגדה את עצמנו לתוך הסיפור האישי ועוזר ע"י כך להתחבר לעצמיות.
עניינו של פרעה ,אגב, היה בפיזור ו'פריעה' כנגד אותו ארגון וסידור. הרצון הנגדי של מייסד ההגדה הוא שנחזור ונחווה את מאורעות חיינו כרצף סדיר, לא כצירוף מקרי של אירועים שאין ביניהם קשר, וגורם לכך שלא נוכל לעלות על הקו המאחד שבהם, המהות שלנו וייעודנו כאן בעולם. ובכך נמשיך להשתעבד לגורמים חיצוניים ולעשות את רצונם.
ליל החירות קרוי לא בכדי "ליל הסדר"- כי ע"י הסידור שבעזרת הסיפור שבו, נחשפת העצמיות שלנו וזוכה לצאת לחירות. למילה "לספר" ישנה גם משמעות נוספת אגב של 'לספר' שיער (תספורת) שגם עניינה לעשות סדר בשיער הפרוע ואולי מדויק יותר - לעשות 'סדר בראש'.
סיפור ההגדה הוא סיפור חיינו האישי, וסידורו אל נכון מהותו ליצור אצלנו סדר וארגון הדברים בראש שיחבר אותנו לפנימיותינו, ויוציא את אותה הפנימיות למצב של חירות ופורקן.
אבי אברהם, מלווה רגשי לנוער נושר וקבוצות סיכון ומעביר סדנאות לקידום והעצמה אישית בשפת המוזיקה. לפניות והערות: avrahamx2@gmail.com
]]>
