במאה העשרים היו 2 מקרים מפורסמים שיצרו דיון בשאלה הזו הראשון כשבזמן מלחמת העולם השניה, אנשים שיתפו פעולה עם הנאצים והלשינו על שכנים, חברים ואפילו בני זוג. ולפתע הגלגל מסתובב הגרמנים מפסידים את המלחמה, ברלין נמצאת בשליטה של המנצחים והצד שנפגע וסבל עינויים פונה ומבקש שכתב אישום יוגש כנגד מי שהלשין עליו.
במבט ראשון אם מבינים את המשפט כהחלטה שניקבעה בחברה בזמן נתון (ההגדרה הזו זכתה או קבילה ב-1960 את השם ההגדרה הפוזיטיבית שהמשפט בגלל שבאנגלית לשים להניח נאמר בלשון של טור פוזט)
לפי ההגדרה הזו התוצאה הפשוטה תהיה שאין להגיש כתב אישום כנגד משתפי הפעולה הללו ,לעומת זאת אם מגדירים את המשפט כמערכת שתפקידה לבטא ערכים והערכים הללו נכונים בכל מקום ובכל זמן להגדרה הזו מקובל לקרא לזה 'משפט הטבע' או ההגדרה הטיבעית של המשפט בגלל שהיא מניחה שבטבע העולם יש ערכים שהם נכונים תמיד ומחייבים תמיד.
לפי התפיסה הזו אפשר להגיש כתב אישום כנגד אותם משתפי הפעולה. אותו ויכוח התעורר גם כשבזמן המלחמה הקרה בין הגוש הסובייטי לעולם הדמוקרטי העיר ברלין בגרמניה היתה חצויה עם חומה, ולפי החוק המזרח גרמני היתה חובה על כל חייל מזרח גרמני לעצור בכל מחיר בריחה למערה. כמה פעמים נפצעו בורחים בצורה קשה וכעבור זמן קצר כשהחומה נפלה הם זיהו את החייל שפצע אותם ובקשו להעמיד אותו לדין. שוב התעורר אותו ויכוח בין המשפטנים.
הויכוח הזה הוא מאד עתיק, וכבר בתקופה של סופוקלס גדול המחזאים היוונים היה ויכוח בנקודה הזו, במחזמר או בטרגדיה הכי מפורסמת של סופוקלס אנטיגונה - מתאר סופוקלס את העיר תבאי כעיר חזקה ועשירה ביוון, שבה המלך החדש כדי לבסס את שלטונו מוציא חוק שקובע שכל מורד במלכות יוצא להורג ולא ייקבר. בנו של המלך שמיועד למלוך אחריו מורד ומוצא להורג אך איש אינו קובר אותו לפי החוק.
ביתו של המלך שמאורסת לבחור שעתיד בעצמו לרשת את המלך מתלבטת ובסופו של דבר מחליטה שלמרות שהחוק אוסר עליה לקבור את אחיה, יש ערך שקיים בכל מקום ובכל זמן שמחייב אחות לקבור ולכבד את אחיה בשעות האחרונות שלו, והיא מפרה את החוק וקוברת את האח המורד. היא מובאת למשפט לאביה בפני המלך והמרכז של המחזה הוא הויכוח בין האבא לבין הבת בשאלה מהו משפט?
מהות הויכוח הוא ההתיחסות בשדה החיים, לשפיטה, האם היא לפי החוק, הכלל או ההלכה שנקבעה או שיש מקרים מיוחדים בהם החוק אמנם מביא תשובה מוחצת אך יש ערכים הקודמים לו.
כמו בכל דבר גם אנו כבני אדם, במידה ומגיע לידינו מקרה אל לנו למהר ולחרוץ דין 'כי כך נקבע בחוק' (הרי מי שמנו לשופטים?) אלא, להבין כי לפעמים גם אם הכל אמנם נראה לכאורה ברור, יש מעבר.. יש את הטבע. משפט הטבע, טיבו -לתת לנו הבחנה דקה בין מוסריות וערכים לביו היותנו צודקים יודעים ומבינים, כמידה ונדרשנו לשפוט את חברינו, עיצרו לרגע דל, שימו על כף המאזניים את הערכים, מול הרצון לנצח.. זה יעזור לכם באמת, להיות אנשים טובים יותר..
]]>
