'החופש הגדול מתחיל מחר' היא חייכה לעומתן 'לכן קראתי לכן. בואו נתכנן אותו שיהיה לנו הכי כייפי בעולם', חילקה דפים וכלי כתיבה. איך היא חושבת על הכל כשהיא חולמת.
החברות בוהות באוויר בזמן שהדף שלה מתמלא בקצב מסחרר. טוב זה לא פלא. כל כך הרבה דברים שמחים היא מתכננת לעשות בחודשיים האלה. כמה חיכתה להם :
היא רוצה דבר ראשון לישון עד מאוחר ואז ללמוד לאפות כמה עוגות של אמא , לצאת לטייל בצפון ואולי יום יומיים של שביל ישראל, לקרוא את כל הספרים שתיכננה לקרוא משך השנה ולא הספיקה, להתנדב קצת במקום ההוא עם הילדים המיוחדים , לאכול הרבה שוקולד עם מרציפן, ללכת לים ולבנות שם ארמונות של חול .
אאוץץץץ' העט כנראה ננעץ לה בטעות בחזה בזמן שכתבה בהתלהבות שכזו.
היא שוב צחקה לעצמה כי ככה היא עושה תמיד כשכואב לה . אבל הפעם זה ממש ממש כאב לה . כל הגוף שלה רעד מהכאב הזה שהיא לא מכירה כמוהו.
נוזל אדום ניגר על השמלה הלבנה מהחלום וזה קצת חבל כי לאמא גם ככה יש לא מעט כביסות לעשות . החלון של החדר שלה נפתח לרווחה ואור אין סוף סינוור לה את העיניים .
ולחשוב שהיא רצתה לישון עד מאוחר...
'אחותינו את היי לאלפי רבבה' היא שמעה פתאום שירה דקה של מלאכים . לדמעות שלהם היה טעם של מרציפן .
"תני לנו את רשימת המשאלות" הם לחשו לה וליטפו בעדינות את ראשה המדמם. "אל תדאגי הלל! נלמד אותך לאפות עוגות של גן עדן, ניקח אותך להשתכשך בים הרחמים, ניתן לך לקרוא את כל ספרי החיים, גם אצלינו יש מלאכים מיוחדים שתמיד אפשר להתנדב איתם, נטייל איתך בשביל ישראל והעולם כולו"
בצעדים של מחול הם דילגו איתה עד כסא הכבוד.
השמלה המדממת שלה שוב צחורה היתה. כאילו דבר לא קרה.
הכתבה המלאה ערוך 7 : 'אבא, אני חחזירה לך את הפקדון' : http://www.inn.co.il/News/News.aspx/325193
]]>
