בהמשך למאבקה בעד שיויון משפטי אומרת קורן: "כי המועמד היה נבוך מהשאלה, ונראה כי המועמד המוערך מבחינה מקצועית הטריד בתשובתו את הפסיכולוג ששאל למוצאו. לדבריה "זוהי התנהגות בפסולה שאין להקל בה ראש או לנהוג כלפיה בסלחנות, המחשבה על כוונה חשוכה אפשרית, שהסתתרה מאחורי שאלה פולשנית זו לא חוקית ומפלה" היא הביעה זעזוע כי הפסיכולוג שחוות דעתו נחשבת כבדת משקל לגבי הכרעת מינוי השופטים תיוחס למוצאו של שופש כזה או אחר מצמררת אותה. וכי תהליך מיון שופטים צריך להעשות על פי כללי השיויון. במסגרת קורס זה במשך שבוע ובאופן אינטסנסיבי עוקב צוות מקצועי בינהם שופט עליון דימוס ושני פסיכולוגים בתהליך הסתכלות ובחינת כישוריהם של המועמדים. בסוף הקורס מועברת חוות דעת הערכה וציונים להחלטת הוועדה לבחירת שופטים.
קורן מוסיפה במכתבה כי מקרה זה מוכיח פעם נוספת כי קיים צורך בשינוי יסודי של מבנה הגוף הקרוי 'המכון להשתלמות שופטים' כיום תהליך קבלת ההחלטות במכון ינו בבחינת 'הקופסא השחורה' שתוכנה אינו חשוף או מוכר לאנשים מלבד מקבלי ההחלטות. לטענת קורן ייתכן כי ממקרה זה עולה חשד כי המדדים בהם נבחנים המועמדים איננו מקצועי וענייני וכי גוף בעל החלטות כבדות משקל אלו לא ייתן דין וחשבון.
]]>
