יתרה מזו. גם אישה שיש מי שיוציאה ידי חובה, צריכה להימנע ממלאכה לפחות מחצית השעה מזמן בעירת הנרות. ולא בכדי. נשים היו שותפות פעילות לנס החנוכה. סיפורה של יהודית שכרתה את ראשו של אלפורנוס הרשע, הוא רק אחד מהסיפורים שמוכיחים זאת.
אגב, בדומה לפורים ופסח בהם חייבות הנשים במקרא מגילה ובד' כוסות (בהתאמה) משום שגם שם אנחנו מעורבות בניסים. אסתר בפורים וכל נשות ישראל במצרים. הדלקת הנרות איננה רק אקט סמבולי הבא להמחיש את נס פך השמן מהעבר. היא גם אקט מעשי שמזכיר לנו בהווה את העובדה שלימוד התורה – אורה זו תורה – מאיר את העולם ובכוחו של מעט אור לדחות את החושך.
גם השנה זכיתי לחגוג את חנוכה (או לפחות את תחילתו) בבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש בברוקלין שבניו-יורק. שוב נחשפתי למאות(!) נשים ועגלות הממלאות את עזרת הנשים מבוקר עד ערב. מתפילת שחרית וההלל ועד תפילת מנחה והדלקת נרות החנוכה. עד שלא רואים זאת בעיניים, קשה מאוד להאמין שעזרת הנשים שוקקת חיים בכל יום מימי החנוכה ומתקיימים בה עשרות שיעורי תורה לנשים לאורך היום. הוא אשר אמרנו. תורה זו אורה. וגם הן – הנשים – היו באותו הנס, והן מקדישות את ימי החופש שלהן ללימוד תורה והסתופפות בד' אמות של תפילה ורוחניות.
וזה לעומת זה ברא אלוקים. אל מול הנשים הטהורות הללו שנלחמו ביוונים, שמעדיפות לבלות עם ילדיהן באווירה רוחנית במקום באווירת פסטיבלים ושופינג, ישנן לצערנו נשים שמעדיפות את הפרובוקציה ואת ההתייוונות במסווה של שוויון ופלורליזם. ראינו אותם בכל ראש חודש בשנים האחרונות. והשנה גם בהדלקת החנוכייה ברחבת שריד בית מקדשנו.
התמונה הדוחה לה נחשפנו. של נשים כוחניות על סף האלימות, מתעקשות להדליק נר חנוכה בשביל הפרובוקציה, היא הניגוד המושלם לטהרתן של הנשים היהודיות שבזכותן נגאלו אבותינו ובזכותן עתידים אנו להיגאל.
חנוכה שמח ומלא אור!
]]>
