יום טוב ראשון של סוכות, עשרות יהודים עטופי טליתות, אוחזים בידהם ארבעת מינים מאוגדים, צועדים "לרגל" בתחושת געגוע זכר לימות בית המקדש. תפילה בכותל מהווה עבורם תוספת כוונה מיוחדת לתחושת כיסופים וערגה לבנין בית מקדש. שטרימל לראשו, מעיל ירושלמי מעטר את בגדיו, משני צידיו מלווים אותו שני ילדי חמד ירושלמים.
עומס הסמטאות בעיר העתיקה היה רב. רבים חפצו לחוש רוממות תפילת חג במקום שאמור היה להוות מוקד ממגנט של עליה לרגל, לו בית מקדש היה קיים. אלא שצעקות "אללה אכבר" הפרו את השלווה הזכה אשר זכו בה הסמטאות באותו בוקר.
חבורת ערביות עטויות שביסים ומבט רצחני בעיניהן פצחו במצעד צרחות מצמרר ומאיים ורדפו את הצועדים לעבר הכותל. אצבעות ידיהם של הילדים התהדקו בחזקה בין כפות ידיו של אביהם מחפשים תחושת בטחון, בכי וצעקות מפוחדים פרצו מפיהם. זה מול זה, צלילי איום ומבט רצחני מול עיניים מבועטות וצלילי אימה.
שועלות הילכו בם....
תמונת נוף מצמררת זו חתומה בשאלות רטוריות אשר שבות על עצמן בכל אפיזודה דומה: שמחת חג או שמא מורא חג?האם קיים סכוי לצמיחת עלה זית לשלום? האם נמשיך במצעד וויתורים מגבולנו ועשיו ימשיך במחול תאוות שנאתו הנצחית ליעקב?
האם החילזון הזה, יצא החוצה על מנת שנוכל להבחין כי זהו, הגיע הקץ? ההסתרה שבתוך ביתו העגול והשביר, אינה מהווה פיתרון לאימה השוררת בחוץ, ההולכת וגוברת, ואולי זוהי השעה..
ימים על ימים ופתרון אין. אך נצח ישראל אשר לא משקר יענה את הכל. סככת ענק לבנה סוככת על קהל עדת ישראל בבוקרו של חול המועד ברחבת הכותל. המוני בית ישראל מכל קצוות תבל באו להתברך מברכתם של עשרות כהנים בקדושתם. מראה מרגש זה מהווה עבור כולנו מעטפת בטחון ותשובה לצרחות האימה של עדת ערביות.
"יברך ה' וישמרך... ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום"
"הושע נא והושיעה נא"
"ושם נעלה בשמחה כימות עולם וכשנים קדמוניות"....
]]>
