הממשלה אומרת כן למצעד תועבה אך לא לשמירת שבת קדושה, אך ההפתעה האמיתית הגיע השבוע שכן עקב הריסת גשר מעריב מכוניות רבות החליטו לפנות ימינה וכן לקצר ולהקל את דרכם. אך מה לעשות שהפניה ימינה לרחוב שרוחות ליבו נושבות משהו לכיוון שמאלה. נתקלו בחוסר שביעות רצון אל מול אותן מכונית כל כך מפריע להם.
ואין אני מקילה ראש שכן זה באמת לא נעים, בנערותי גדלתי ברחוב זה שמילא עמוס ומלא בקושי, חניה אך יחד עם זאת אני המומה מן הפעולה שנקטו השכנים באחדותם אל מול המכוניות הרבות ובעודם חוסמים את כניסת הרחוב, אני לא מפסיקה לתהות בנפשי הכיצד אנשים המזוהים עם מחנה השמאל, אנשים שמוכנים לכניסתם של סודאנים ולמרק לוינסקי אך לא יתנו למכוניות לעבור בחובם כאילו היה שלהם.
היכן ההומניות? היכן הרחמים? היכן כל מנטרות הקסם של נאורות ושלום? כנראה כל זה טוב ויפה כאשר מדובר על חשבונם של המזרחיים, הימנים והעניים, מעניין לדעת מה היה קורה לו מרק לוינסקי היה הופך לנוסח מרק רוטשילד או מרק מזא״ה?
כל מה שנותר לי להבין שיש מי שבעד מרק לוינסקי, אך לא בעד כניסת מכוניות לרחובם לעיתים נידמה שהשמאל לקחו שמאלה מדי..זהירות פניה חדה לפנייך.
]]>
