חופש העיסוק הוא אחד מחוקי יסוד החשובים במדינות נאורות, לא נוגעים בחופש ולא שוללים טיפת עיסוק זה סוג של קודש...לכאורה. אבל כאן בפסיקתה של שופטת בכך שאין לכפות התעסקות בשבת בכדור למי ששבת היא מהות עבורו, זה דבר מרגש. ההבנה כי שבת אינה גורם זמן כפייתי, ואינה מהווה גורם מפריע הפוגע בחופש העיסוק של כאלו שכן רוצים משחק לנשמה ולכיס דווקא בשבת. ולמרות שמלכתחילה בתור היותנו יהודים הקודש הזה צריך להיות חוק יסוד עבורנו, זה עדיין מרגש לחשוב גם אם זה אמור להיות כברור מאליו..שבת חשובה יותר - אין כפיה. מעבר לכל חוק יסוד או מתן הזדמנויות כזה או אחר,ההזדמנות שניתנה כפסיקה לנהוג באלו החפצים לשמר את השבת כבחוק יסוד מספר אחד מעצם היותנו יהודים בעלי נכס צאן העונה לטייטל 'שבת המלכה'. (אין, תודו שהיא מלכה).
התובנה הפשוטה הזו כביכול מרגשת כל פעם מחדש, כל יהודי בדרגה כזו או אחרת, גם אם הוא רחוק, קרוב או מה שלא יהיה. 'חוק יסוד כבוד השבת', זה בעצם מה שריגש אותי בכל הסיפור הזה, השבת והספורט חברו להם והכל בגלל כדור אחד...יש כבוד!
שבת שלום..
]]>
