ממאנות לצאת אל החלל הריק
על אף הזעקה הטמונה בתוכן
והליפוף של שכבות עצב שעוטף אותן צמוד וממאן להשתחרר
רק המילים רק הזיכרונות אלו הנותרים כדי להאחז בחיים
על קברו המאובק רב השנים,
על קברו הטרי של הבא אחריו
פעולה איבה ובעיקר מרחץ דמים
על מתפללים שדמם קודש נשפך
על כאב, שכול, יתמות ואובדן
על הסיבה מדוע...ואם בכלל
שיחות שלמות ללא מענה
מילים שנשלחות אל-על, היש?
אמונה שמנצחת בין נפילה לתקומה
בין חידלון, אלמוות לבין מוות במיתה משונה
כל מיתה היא משונה?
מיתת קדושים על אדמתם, היא קיום
קיום של אומה שלימה
ששרדה לבל תכחד
ששרדה לנצח
עד עולם..
]]>