חמישה ילדים עמדו סביב הטטריס הישן וכל שורה שהושלמה זכתה לתשואות מהקהל הצופה במשחק האסטרטגי, אלו העשירים זכו בגימבוי מהדודה בארה"ב, הכולל את מריו ועוד קונסולת ענקית של 4 משחקים שלימים. אחחח נוסטלגיה אמיתית.
מה שהכי מתוק בזכרון הישן הזה זו התמימות, צנעת הפרט, מסורת עתיקה שנשמרה, זוכרת פעם ששלחנו מכתבים בדואר, כן בדואר.
היינו שומעים על מישהו שנפטר דרך הרמקולים או קירות בעיר, "מלאכי חזקיה" היה מעדכן אותנו באמצעות קול ישראל על שהתרחש במדינה, והעיתון סיפר לנו מה המזג אוויר ומי התארס בשעה טובה. אחח נוסטלגיה אמיתית.
צלילי הודעה מעצבנת קוטעים אותי באחת מהרהורי, הדור של היום, דור אשר לא ידע דייב, עידן הדיגיטל.
פעם, אם הזכרון אינו בוגד בי, אנשים נטלו ידיים שקמו, היום אנחנו מושיטים ידיים לסמארטפון לוודאות מה החמצנו בארבע שעות שינה, אנו מחוברים באינפוזיה לטא'צ הקוריאני הזה, משתפים באמצעותו את כל העולם וזוגתו על כך שקמנו והשמש זורחת במלואה, מעבירים בחדווה תמונות ממוחזרות של חלות מפתח מאחד לשני.
מפנקים את היוגורט שלנו ומנת הפירות בתמונות פרוטרט ומזכים את הרבים בכך שאנו מעלים להם את הריר, כל יד שהבן שלנו מזיז זוכה לסיקור נרחב והעלאת פוסט מהול בדאגה על חינוך ילדים, וכל סרטון של איזה דרדק זוכה לוויראליות מטורפת
זוכרת ששכן שלי מהרחוב נעלם לשעה מהבית כל הרחוב חיפש אותו.
היום הכל מתועד אנו מעלים בלווין את מקום המצאותינו התמידי מחשש שיחטפו אותנו. ואז לא יוודע מקום המצאינו, עם חברתי, כאיש אחד בלב אחד, בפה אחד, בתמונה אחת. דור הדיגיטל כבר אמרנו?
כך יצא שבפסח האחרון אכלתי קטניות, הייתי ביוון ובאיטליה, ביליתי בספארי ובפארק הקופים, והכל מבלי להוציא שקל, אה ועוד משהו הייתי עדה לחיכוכי משפחות, מטומטמי רשת, אנשים משועממים, מלהקי לייקים ואינספור סטטוסים מעקצצים שנלעסו ונטחנו עד דק כמו מצת יד עגולה. ועוד אח"כ יהיה מי שישיר "עם לבדד ישכון."
האמת שאני מכירה אנשים שחיים בתוך שמורת טבע סוג של חייזרים שלא שמעו מעולם על פייסבוק, המושג אינטרנט זר להם, ווצאפ? מה זה?
לא אחטא אם אומר כי זהו זן בסכנת הכחדה אך הוא קיים ושומר על הגחלת. ויש מי שמנסה להגן עליהם בחומות הגנה. עמוק בלב לא נעים להודות אני מקנאה בהם, החיים שלהם שלווים פי כמה ממני, הם לא חרדתיים לסלולאר, ולא כל הודעה ושיתוף גורמת להם להגיב.
אך מצד שני בתוך כל הכאוס הזה, בלב הגונגל הדיגטלי, יש נקודות אור חיוביות, כמו קבוצות ווצאפ מבוססות חסד ועזרה הדדית, אתרים שונים שחוסכים לנו זמן כסף וכו'..
המרוויחים הגדולים לדעתי אילו העסקים, כתוספת לפרסום בערוצי המדיה השונים שהיו עד היום חלק בלתי נפרד מהעסק נוספו פלטפורמות שונות וערוצי פרסום אינטרנטיים, כל עסק שמכבד את עצמו מחזיק לו בית באינטרנט קרי אתר, שמשמש אותו לתדמית ולכרטיס ביקור, לעיתים לקטלוג ולסחר, ואת הבית האינטרנטי הזה הוא יכול לשווק ולפרסם בערוצי מדיה שונים ברחבי הרשת, ברשתות חברתיות, ברשת המדיה של גוגל , באמצעות סרטונים ממוקדים.
עולם מופלא, קסום ואינסופי, והשוס הגדול (למגינת ליבם של מנהלי הקמפיינים ) הכל באינטרנט מדיד וספיר. מי נכנס, מתי נכנס. כמה פתחו וכמה לא. פרפקט!
אם נסכם, אינטרנט 2015, אלפי עסקים צמחו מטאורית דוקא בתוך עולם האינטרנט, ולעשרות אלפי עסקים יש הזדמנות לצמוח בתוך הרשת, במגוון דרכים יצירתיות והרבה פחות יקרות מהסטנדרט המקובל בעולם השווק והפרסום.
שווה לראות ולבדוק עם מי יש לכם עסק!
]]>
