כאלו אנחנו באנה נודה, ערב פסח אנחנו יוצאות מפורפורציות, מצוות ביעור חמץ אצלינו זה בהידור ודקדוק.
זוכרת סיפור על רב אחד שאמר לאשתו שמנקים את הבית לפסח ביום אחד, כשהפשט הפשוט שלו למצוות ביעור חמץ זה להוציא את החמץ מהבית וזהו.
הוא היה מטאטא את כל הבית, מעביר ניגוב קטן, כל זה ביום של בדיקת חמץ וכך יצא ידי חובה. אנחנו כנראה לא בדרגה הזו, ומקיימות את המצווה בהידור רב.
אם ננסה להכנס להגדרות וסגנונות זה יהיה מרתק, יש את אלה שמט"ו בשבט מנקות, אצלן כבר פרות ט"ו בשבט זה חמץ וההיסטריה שלהן גורמת שיוותרו על טיש פירות.
נתקלתי גם בכאלה שמפורים הילדים אוכלים פיתה עם שוקולד ברחובות, אסור להכנס הביתה עם חמץ, אסור לנשום בבית חמץ. ויהיו כאלה שמרב לחץ לא יסכימו לדבר על חמץ בבית, שלא ישפיע הדיבור על המעשים.
תכלס' נשים פועלות בחוסר הגיון כשמדובר בניקוי הבית לפסח, ומכניסות את עצמן לסכנה אמיתית. בשבילן האקנומיקה הקונבנציונאלית לא מספיקה בכדי למרק ולבער פירורי ביסלי.
הן משלבות חומרי ניקוי נוספים, כמו חומצות ומסירי אבן, והתערובת שנוצרת לא מביישת מפעל כימיקלים חיפאי, לא פלא שהעיניים צורבות והידיים הופכות לנייר זכוכית מצוי, שלא לדבר על שאיפת חומרים מסוכנת.
מכירה גם את אלו שגרות בתקופה הזו על הפלורוסנטים, או על הגג של הארונות, או צמוד לפאנלים. ממש גרות, ומדי פעם יוצאות לעולם בכדי לבדוק שמסתדרים בלעדיהן.
כבר נאמר בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו, איך לא?
ראיתם פעם אשה בערב פסח? רק על זה לבד מגיע לה התואר "צדקנית".
אם נתאר יום אחד מחיי האשה בימים אלה נצטרך למלאות טור בפני עצמו, אז אסתפק בקיצור
כמו אחוזות אמוק , העיניים מתרוצצות ממודעת מכירה אחת לשניה, הרגליים רצות ותרות את הארץ בחיפוש אחר מכירות שוות, נעליים תואמות לסרט ולבגד, כיפה מתאימה לגרב, סרוויס מתאים למפית, צללית מתאימה לנעל וכו'.
הראש נתון במה עוד נותר להספיק לנקות, כלי כסף שלא צוחצחו, ארון מעצבן שנשמר לסוף, והידיים לא מפסיקות לרשום רשימות ולמחוק בענק מה שכבר נעשה.
אז זהו, בזכותן עתידים להגאל, דיי ברור לאור האמור לעיל.
מעבר לגאולה אני מתנחמת בעובדה אחת קטנה, בסוף כולנו נשב מסביב לשולחן הסדר, נסתיר בחן ערימת פיהוקים מצטברת, נמרח מייקאפ בכדי לטשטש את השקיות השחורות שהצטברו בחודשים הללו מתחת העיניים. נסתיר את הדאגה מהבגדים של הצאצאים שלא יתלכלכו מארבע כוסות,
ופשוט נחגוג את חירותינו.
עד כאן אומרים בשבת הגדול.
]]>
