האמת? היו לי כמה נושאים שרציתי לכתוב אודותיהם, רציתי לכתוב על ה"עולם הקטן" בו אנו חיים ועד כמה הוא מפתיע במימדיו הצרים.
רציתי לכתוב על שאריות מתוקי הפורים שדבקו בנו (כמובן מבלי שרצינו).
רציתי לנוח מבלאגן הפורים, כן בהחלט רציתי.
רצונות לחוד והשטח לחוד.
בשטח מי זוכר בכלל מה רציתי כשתקתוק השעון מנגן לנו סימפוניה מתקתקת ללא מילים, אך רומזת בחוסר רגישות אודות חג הפסח הקרב ובא.
המנגינה המלחיצה הזו הובילה אותי לצאת לסיבוב התאווררות באויר, אלא שדמיון לבד ומציאות לבד.
האוירה העוטפת את הסביבה דחקה אותי לחדרו של המצפון.
חדר מצפון בעל קירות אטומים חסרי רגישות אשר דאג להראות לי במרפסות הבתים ססגוניות אשר משתייכת לעונת הקרצוף, האיוורור, הניקוי והביעור של ערב פסח.
בבית משפחת כץ, נערכת על אשנבי החלון תצוגת אופנה רבת גוונים שהוצאה לאיוורור, אצל משפחת לוי מהקומה השלישית, (אלה הגרים ברחוב הסמוך) נראה כאילו פתחו במרפסתם סניף לממכר כריות ושמיכות.
ואילו אצל שכניהם מהקומה הראשונה נראה שפתחו סניף לממכר צעצועים יד שניה. שלל דובונים ובובות נתלו על חבל הכביסה שלהם.
ניחוח נקיון באויר, אדי אקנומיקה מרנינים שלובים בניחוח משכר של פריחה המתפשט בחלל היקום.
האביב בפתח, עונה חדשה שלובה באוירת קדם בחירות.
שאלות אקטואליות "תלויות" באויר, היכן אתם בפסח? במי אתם בוחרים?
קולו של המצפון הטרום פסח החל לפלס דרכו לכיוון מצפוני אשר ישן באדישות מול פסיעותיו המהירות של החג הקרב.
המחשבות עדיין עסוקות בפסיעה אחת אחורנית, טרם החליטו באיזו מפלגה לבחור.
אבל אז הטלפון ב"ישראל ביתנו" צילצל, "המחנה הציוני" מנסה לשכנע ביכולות הקידום שלו לקראת חג הפסח הנמצא מעבר לפינה, וביכולת איסוף כוחותיי שעדיין מנסים להשתלט על מחנה הפליטים של הממתקים מחגיגת הפורים.
אחריו חייגה בשיא המרץ תנועת "מרץ", ניסתה להלחם בקולותיי הפנימיים המנסים לשכנעני באדישות יתר כי יש זמן עד שנשב כמסובין לשולחן הסדר.
ה"ש"ס" צריך ניעור מאבק זה לגמרי שקוף , ה"בית היהודי" זקוק לביעור החמץ שדבק בו במהלך השנה.
אז אולי תתחילי לנקות "יחד" וב"אגודה" עם "כולנו" ותעמדי בקצב התנועה הזו של ערב פסח וערב הבחירות?!
ה"יש עתיד"??
קול קורא,ענין של בחירה
ניחוח של עונה חדשה.
]]>
