אז מה קורה עם התקציב?

חוק יסוד משק המדינה קובע כי התקציב ייקבע בחוק. דיון ציבורי נערך בתקציב המונח על שולחן הכנסת והוא עולה להצבעה בדרך כלל ביום האחרון של שנת הכספים המסתיימת. בגלל מרכזיותו של תקציב המדינה ככלי בקביעת ומימוש מדיניות הממשלה, מלווה אישור התקציב בכנסת במאבק עז, שבו מנסה כל אחת ממפלגות הקואליציה להשיג תקציב גדול ככל האפשר למשרדיה ולגופים הנתמכים על-ידם. אם התקציב לא מאושר עד סוף דצמבר, רשאים משרדי הממשלה להוציא מדי חודש החלק השנים-עשר מתקציב השנה שעברה או מהצעת התקציב שאישרה הממשלה, הנמוך מביניהם. אבל אם התקציב לא אושר עד ל-31 במרץ מפוזרת הכנסת ומוכרז על קיום בחירות.

במקביל ובצמוד לאישור תקציב המדינה, מגיש משרד האוצר לאישור הממשלה והכנסת את חוק ההסדרים. תמיכתם של שרים וחברי כנסת בחוק התקציב ובחוק ההסדרים מתקבלת כחבילה אחת."

תקציב 2015 נמצא כרגע בשלב שאחרי אישורו בכנסת בקריאה ראשונה. ולפני אישורו בקריאה שניה ושלישית. וכרגע מתנהל עליו מאבק רציני, בין חברי יש עתיד לראש הממשלה והשר ליברמן. תקציב 2015 הוא תקציב בעייתי, עם קיצוצים רוחביים. תקציב אשר אף סעיף מדו"ח ועדת אלאלוף למלחמה בעוני, לא נכנס אליו, למרות שהדו"ח בעצם הוזמן על ידי הממשלה. והמאבק שמתנהל עליו כרגע בין שר האוצר לראש הממשלה, הוא על שני השינויים המשמעותיים היחידיים מבחינה חברתית שהוכנסו אליו, ואשר ראש הממשלה מתעקש להשאירם בחוץ.

הרפורמה ביחסים שבין קרן קיימת לישראל (קק"ל) למדינת ישראל

ע"פ חוק ההסדרים החדש שהוצע על ידי האוצר, חלק מהכנסות קק"ל יועברו לקופת המדינה, וישמשו לטובת פרויקטים לאומיים. במקביל ימונה חשב לקרן מטעם המדינה. כמליארד שקל בשנה שיתווספו לקופת המדינה.

מדובר בתיקון חלקי של עוול היסטורי. קרקעות המדינה אמורות לעבור לבעלות המדינה ולהיות מוקצות באופן שוויוני ושקוף, מבלי שגוף בלתי דמוקרטי ובלתי שקוף (קק"ל) ינהל אותם. זה לצערי כנראה לא יקרה בעתיד הקרוב, ובטח לא במסגרת ממשלה נאו ליברלית. אבל כל זמן שקק"ל קיימת, אז כמובן שהדרישות להעביר חלק ניכר מהכנסותיה לקופת המדינה, ולהטיל עליה פיקוח ממשלתי, הן דרישות מוצדקות לחלוטין. קק"ל מנסים כמובן לטרפד את המהלך הזה, או לצמצם אותו, בתמיכת ראש הממשלה,הליכוד, ופוליטיקאים נוספים. שר האוצר יאיר לפיד ויש עתיד מצידם מתעקשים על הרפורמה הזאת.

הרפורמה של שרת הבריאות יעל גרמן

אחד המאבקים החברתיים המרשימים שנעשו פה בשנה האחרונה, היה במסגרת דיוני וועדת גרמן, בה דנו במערכת הבריאות הציבורית שסובלת כבר שנים מתקציב שמוקפא או לא גדל מספיק בהתאם לגדילת האוכלוסייה, ושיפור הטכנולוגיות הרפואיות. מה שאומר שבעצם תקציב הבריאות הולך וקטן משנה לשנה. בוועדה ומסביבה התנהל מאבק קשה בין תומכי השר"פ (שרותי רפואה פרטית בתוך בתי החולים הציבוריים) והרחבת שירותי הרפואה הפרטית על חשבון הרפואה הציבורית, לבין תומכי הגדלת תקציבי הרפואה הציבורית, והפרדה מוחלטת בין הרפואה הציבורית לפרטית. בסופו של דבר רפורמת גרמן כוללת הכנסה לתקציב ולחוק ההסדרים שני נושאים משמעותיים: מס על תיירות מרפא, שיועבר לרפואה הציבורית. וחשוב יותר - מיסוי רציני של הכנסות הרפואה הפרטית ובתי החולים הפרטיים, לטובת מערכת הרפואה הציבורית. בליכוד מתעקשים להוציא את רפורמת גרמן מהתקציב ומחוק ההסדרים, ולדון בה בנפרד בהמשך בוועדת הבריאות. אולם גרמן שיודעת שאם הרפורמה לא תוכנס לתקציב, היא תיקבר בוועדה, נלחמת על הרפורמה, ואף איימה בהתפטרות אם היא לא תאושר.

מעבר לזה התנהל מאבק בין יאיר לפיד לבנימין נתניהו, על חוק מע"מ אפס. בסופו של דבר החוק עבר בוועדת הכספים, והוא כנראה יאושר.

לסיכום, תקציב 2015 הוא תקציב אנטי חברתי מובהק, כמו כל התקציבים שהועברו פה בשנים האחרונות. עם המשך הקיצוצים בהוצאה הממשלתית על שירותים חברתיים. תקציב שממשיך את מדיניות הרחבת העוני והרחבת הפערים החברתיים. ושגם שתי הרפורמות הכלכליות-חברתיות המשמעותיות שכן נכנסו בו, לא בטוח שיאושרו, או שיאושרו רק בצורה חלקית.

באופן יוצא דופן נציין היום לטובה את שר האוצר יאיר לפיד, שממש לא מגיע ממחוזות סוציאל דמוקרטיים, ובכל אופן נלחם על הרפורמה בקק"ל. ונקווה שהוא לא יתפשר על זה. ונציין לטובה גם את שרת הבריאות יעל גרמן, שהפתיעה לטובה בנושא מערכת הבריאות הציבורית. ושאמנם הרפורמה שהיא מציעה לא מספיקה בשביל לעצור את ההידרדרות במערכת הרפואה הציבורית, אבל היא צעד ראשון וחשוב בדרך לשם.

כמובן שהליכוד ונתניהו לא מפתיעים, ומפגינים עוד פעם התנגדות חריפה לכל מהלך שיצמצם את הפערים. ומעדיפים כרגיל להמשיך לשרת את האינטרסים של המאיון העליון, על חשבון כלל האזרחים.

על המאבק הנוסף שמתנהל כרגע, להעלאת שכר המינימום, נדבר בעזרת השם בפעם הבאה.

כותבת הבלוג היא נשואה ואם לשלושה. מובילת תנועת עיר ואם – אמהות למען אלעד. בעלת תואר ראשון במדעי המחשב ועובדת בהיי-טק. חברת עמותת בת מלך המסייעת לנשים דתיות וחרדיות נפגעות אלימות במשפחה. עמיתה במכללה החברתית-כלכלית, ופעילה בכוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי.