ומה הפזמון החוזר אצל הרבה מהן?
משהו בסגנון... "את לא תאמני בחוץ, בעלה של ההיא שסובלת הוא מלאך ומוערך ברמות", או: "אבא של אותה בחורה שעוברת התעללות בתוך ביתה אותו אחד -בחוץ כן כן.. את שומעת טוב- יש לו משרה הכי מכובדת-את לא תאמיני"
וכן הלאה...
החוזה מלובלין אומר על הפסוק בפרשה פרשת פנחס: "כבשים בני שנה תמימים שניים ליום עולה תמיד": כבשים מלשון- מלשון כובש כעסו. שנים ליום –הכוונה לפעמיים ביום.
פעמיים ביום - בבואו לביתו שחרית וערבית יקבל על עצמו לכבוש כעסו ולא להקפיד על אף אחד מבני ביתו. ולמה ההדגשה דוקא בבואו לביתו? או בכולל אדם בד"כ לא כועס אלא הוא נוח לחבריו וידידיו ורק בבית היכן שהאדם מרגיש 'בבית' והכי בנוח להיות מי שהוא באמת ללא מסכות, הסתרות ומשחקים, שם מתגלה מיהו - אם הוא עובד על מידותיו או שהוא כועס או מזלזל כל אחד לפי מה שחלש אצלו ומה שנתון לתיקון משתחרר.
אך אם האדם לא יתן דרור למעלותיו השליליות וירסן אותם לפני שנכנס לבית כשבדרך כבר הוא מתרגל לעצמו כשיטת העונש שנתנו בזמנו המורות ומורים עונש של לכתוב מאה פעם שלא נדבר באמצע שיעור, אם בדרך חזור הביתה ישנן לעצמו פסוקים על עבודת מידות, רצון להתגבר חשיבה חיובית על בני המשפחה, הורדת ציפיות מבני ביתו, וכן הלאה..
וורט זה של החוזה מלובלין שפעמיים ביום יאמר לעצמו לכבוש כעסו, אז יקל מעליו להוציא הטוב שבו גם אם עבר יום פחות קל. ואם יעשה אדם כך ממשיך הפסוק בפרשה: בני שנה – יהפוך להיות כתינוק בן שנה נקי מחטא ועוון, מאחר והוא העביר על מיודתיו - המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו – יהפוך לנקי מעבירות כמו בן שנה.
מי לא רוצה סוג של "ריסט" כמו רענון במחשב, מי לא מעונין בניקוי פנימי עמוק מטהר ומזכה אותנו למחוק כל הרע שעשינו אפילו בשוגג, ולהתחיל ככה באמצה החיים דף חדש? ועל ידי התנהגות זו של לפני שניכנס לבית ניקח על עצמינו להיות אדם טוב גם בתוך הבית ששם זירת התיקונים האמיתי לפחות טובים כמו שאנו בחוץ. יהיה האדם: עולה תמיד – שתמיד יעלה מעלה מעלה, יצליח ישתדרג יהיה באמת מוערך.
כי כל אלו שמשחקים רואים בחוש בשבועות האחרונים - מתגלים כל כך הרבה דברים שהלוואי ולא היה קורה... ובסופו של דבר הכל יודעים על כולם.
כדברי שלמה המלך: "סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם" אם מתנהגים אחרת בחוץ ואחרת בבית אין ירושה חיובית לילדים ומגדלים דור של צבועים צבועות, עצובים ועצובות...לא חבל?
קל מאד להיות נחמדים בחוץ ולכולם ולשחק משחק, אך החכמה היא להיות נחמדים במיוחד בבית שם זה המדד האמיתי.
ורואים אצל אחשוורוש שלכל משתתפי הסעודה הוא היה מאד נחמד ונתן להם כפי רצונם "כרצון איש ואיש", אך לאשתו ושתי כשלא רצתה לשמוע בקולו מיד היה קשה מאד והרג אותה על דבר כה קטן.
הטוב נמצא אצל כולנו, אין ספק רק צריך לנקות לפעמים את האבק שעל היהלום ונגלה את היהלום יש עומס, יש נסיונות, יש לפעמים גם בעיות מהעבר, לכל אחד מכל התירוצים יש טיפולים ועצות כדי לצאת ממעגל הלא טוב ולהסתובב ולהיות מסובב רק בטוב.
אז בואי ונפסיק לשחק האדם הרע כי באמת, באמת אנחנו כולנו טובים ועל כל אחד רק לזהות מה אצלו הטריגר שגורם לו לא להיות טוב, כפי מהות נשמתו לנקות זאת בדרך זו או אחרת בכל מחיר, והעולם יהיה נקי, האדם יהיה נקי, כבר לא יהיו כל השמועות ששומעים כל יום מחדש.
זה אמיתי,
תתחילו למחוק את המשחק
ותמשיכו בלתת את הטוב המירבי...
]]>
