את גם לא יכולה לנדנד לה בטלפון סתם כי את לבד עכשיו ויש לך רגע פנוי, היא כן יכולה. אם היא תזמין אותך נגיד, לצאת לקניון ואת תביטי בבעלך בהתלבטות היא תגיב מייד במשהו כמו, די, נו. מה זה קשור לאבא?! אבל את לא יכולה להגיד לה את זה כשאת תופסת אותם מחליפים מבטים מלאי משמעות.
שעות עוברות עלייך, שעות! ולא שמעת מהבת שלך. ובלילה כשאת חושבת על זה שעבר יותר מחצי יום ולא שמעת ממנה, את מבינה שאת יכולה לשחרר עוד איזה שריר שנמצא שם במצב של מתח גבוה ודריכות שיא כבר מהפגישה הראשונה שלהם, ואת יכולה לעבור לנשום קצת יותר בקלות ואת גם מבינה שהרלוונטיות שלך- בירידה.
ויום חמישי היום ולכן את יודעת שיש עוד משהו שקרה בלילה שהבת שלך מתחתנת. אין ברירה, מעכשיו זו את שצריכה לעמוד להכין שבת. ובהחלט את כבר לא רלוונטית יותר, כי את אמא אומנם בדיוק כמו שהיית אבל.. והנה הגיע האבל, יש לך עוד כמה מטלות ותפקידים שפעם הטלת עליה, והנה הם חזרו אלייך בעוצמה כפולה, את ניצבת ומכינה שבת לכל המשפחה + 2. ובכל זאת אמנם את כבר אמא כבר לא רלוונטית, בתוספת קשיי ההסתגלות הראשונים כולל כל תופעות הלוואי.. לא תמיד קלים, אך בהחלט משמחים.
ומה שנותר לך אמאל'ה להתנחם, לקוות ולהתפלל שבקורב תהיי סבתא רלוונטית יותר.
]]>
