תזכורת: 'לתת זה בעצם לקבל'

את נותנת ונותנת מבית ומחוץ, ומפחדת משחיקה? את חייבת לשאוב את הכוחות שיובילו אותך להבין שיותר ממה שאת נותנת את מקבלת, והכול יחזור אלייך כבומרנג (משפחה)

| כיכר השבת |
סוד זה למדנו מפרשת השבוע פרשת תרומה, המתחילה בציווי: "ויקחו לי תרומה" (שמות כה,ב) שואל המלבי"ם: מדוע כתוב "ויקחו" ולא "ויתנו" הרי היהודים נתנו תרומה לבניית המשכן ולא לקחו? אלא שהכול שייך לה', שאיננו זקוק לנתינותינו, ומבקש מאתנו – רק לטובתנו, לכן כשאדם נותן הוא בעצם לוקח – קונה לעצמו את הנתינה לשכר נצחי. לכן כתוב "ויקחו" כי באמת יש כאן לקיחה לא פחות מאשר נתינה.

כמה נכון הפתגם הידוע: "כל מה שאדם נותן לעצמו הוא נותן". וכרגיל הכול רמוז בתורה, כפי שמחדש בעל הטורים (שמות ל,יב): שהמילה ונתנו נקראת ישר והפוך, ללמדנו כי הנתינה חוזרת לאדם, כך שהנותן הוא למעשה גם מקבל. ואשתף אתכן בסיפור שחוויתי על בשרי. לפני שנים כשבעלי כיהן כרב קהילה בצרפת, נסענו לסמינר שאורגן לרבני אירופה בגבול שויץ, שמענו דברים נפלאים שהחכימו אותנו בתפקידנו בניהול הקהילה, ובכלל.

אך יותר מכך מלווה אותי עד היום הלקח שלמדתי לאחר אותו סמינר, כשהמשכנו לנופש פרטי, לאחר שבסמינר לא כל כך נחנו. ניגש לבעלי רב המשמש כראש ישיבה בארץ, וכשראה שאנו דוברי עברית, סיפר לנו שאשתו חולה במחלה, ובעצת הרופאים הגיעו לשוויץ כדי לחזק את נפשה וגופה. אך כיון שהוא לא דובר את שפת המקום, הוא לא כל כך מסתדר, וחסר לו אחד שידריך אותו בסיורים. כששמענו זאת, לא יכולנו שלא להרתם לעזרתם, על אף שכבר היינו באותם מקומות חזרנו על כל המסלול (כמובן מבלי לגלות להם זאת), ונפרדנו באיחולי רפואה שלימה (אל דאגה, היא הבריאה וחיה עד היום כבר 13 שנים)

שנים עברו והסיפור כמעט נשכח ממני, והנה עלינו ארצה ללא מכרים וקרובים, וכשרצינו להכניס את בנינו לתלמוד תורה, חשנו על בשרנו את מאמר חז"ל: "ארץ ישראל נקנית ביסורים", שלא כפי שהורגלנו בחו"ל שבתור משפחה מוכרת כל השערים פתוחים בפנינו, כאן בהיותנו בלתי מוכרים הציבו לנו יותר קשיים בקבלת בננו לתלמוד תורה האיכותי אותו בחרנו (ושלא תחשבו שמדובר היה בישיבה גדולה אלא בכתה א'...).

עם כל המלחמות שערכנו, וכל התפילות והסגולות שעשינו, לא הצלחנו להכניסו באותו חיידר וכמעט שהתייאשנו. ואז נזכרתי באותו רב שפגשנו בשויץ, אולי יוכל הוא לעזור לנו? אמנם אותו רב כיהן בדרום ואנו היינו במרכז, ולא ידענו איך יעזור כי איך הוא קשור למרכז, אך מה נוכל להפסיד מלנסות?!

מה נדהמנו לשמוע מאותו רב שהמנהל של החיידר הוא חבר ילדות שלו, ויש ביניהם ידידות עמוקה, בקלות יחסית הוא הצליח להכניס את בננו לאותו תלמוד תורה. אין ספק שהתפילות עזרו למצוא את ההשתדלות הנכונה, אך למדתי מכך עד כמה לפעמים אנו נותנים לזולת ולאחר שנים מקבלים הכול בריבית גבוהה בחזרה.

הנתינה היא מקרבת לבבות, מאחדת, וגם ממלאת את הנותן בשמחה וסיפוק עצומים. במיוחד כשנחדיר ללבנו שהנתינה היא כתוכנית חסכון שנהנה מפירותיה בעולם הזה, ועוד יותר בעולם הבא. והיכן ניתן אם לא במפעל הבית היהודי – הכולל נתינה גם בשבת 24 שעות ביממה... שם במיוחד הנתינה תמלא אותנו בסיפוק אמיתי, והכל יחזור אלינו בע''ה בגדול.


הרבנית אסתר טולדנו מרצה בכירה ומחברת הספרים: שבילי השלום, שבילי טהרה, שבילי החלה ועוד.הערות ולתגובות:
manofbait@neto.bezeqint.net

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית