חודש כסלו בהחלט חודש חורפי, שטיח עננים מכסה את הרקיע, גשמים כבר ירדו בשטף, רוחות סערו, מעילים הורדו ממקום תרדמתם בעונת הקיץ, אווירת ההתכנסות סביב מרקים מהבילים כבר מורגשת, מטריות סוככות, אדי חמימות מתמקמים על החלונות, החורף הגיע.
כימיה מיוחדת יש לי לעונת החורף משב רוח מרענן, אויר צח וממטרים שוטפים מנקים לי את הנשימה ומרוים נשמתי. מודה באשמה, אשת עונת חורף אנוכי. בשונה ממני, ישנם טיפוסים אשר יבחרו להתעטף בסגרירות אפרוריות העננים, ויתכרבלו בצעיף חונק מפני צינת החורף.
חודש כסלו, מהווה חלק ממלחמת העונות בין הקור לחום, ובעיקר מסמל את מלחמת האור בחושך. "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך", אמר הבעל שם טוב. אם נחשוב על זה נבין מדוע זו תפיסת עולם ששווה לחיות לפיה: שלום עם החושך ולא מלחמה, משום שאנו לא נלחמים בחושך הקיים, אלא מאירים אותו באור מיוחד הנקרא אמונה.
התמקדות בחשכת קושי ההתמודדות, מחשיכה מצב עוד יותר, לעומת זאת, התמקדות בניצוצות האור מאירות את סביבת התמודדות החיים. הבחירה נתונה בידי כל אחד ואחת, האם להתמקד בסגריריות ה"חורף" או ב"חמימות" המתכרבלת סביבנו גם בתקופת צינת החורף. מעגל השנה מזמן לנו מעבר לעונות, רגעים סגריריים, הבחירה בידנו, האם להתבוסס בשלוליות ובבוץ, או לזכור כי מעבר לעננים יש שמש זורחת, גם לרעם יש ברק מנצנץ, בדיוק כמו שבלילה אפל יש כוכבים מאירים.
התבוננתי במסלול החודש האחרון, תקופת האינתיפדה החשוכה זימנה לנו תמונות בעלות צל חשוך, דם שפוך כמים ולב שותת של משפחות נפגעות פעולות איבה של מחבלים. תמונה אחת עוצמתית נתפסה על ציר מחשבותיי, פיגוע דמים בלב רחוב מלכי ישראל, רצח מזעזע בידי מחבל חסר צל אנוש קיצר את חייו של הרב ישעיהו קרשבסקי ה' יקום דמו, ופצע אנושות את הר' פסח קרשבסקי. מחבל צמא דם ותאוות טרור פצע אותו קשה, על ידי סכין קצבים בכל חלקי גופו, חשכת צל מוות איימה על חייו.
אך ניצוץ אור אמונה הדר קבע בליבו של הפצוע נלחם מול אימת חשכת פציעתו. ו"מעט מן האור דחה הרבה מן החושך" של ייסוריו וגבר על פציעתו. סנימטר קטנטן היה חסר בכל אזור פגיעה בשביל להשחית את אותו איבר. אוזן שכמעט נתלשה, עורקים שכמעט נקרעו ועוד. הסנטימר הזה היווה עבורו את מעט אור אשר כיסה על חשכת יסוריו וחיזקו באמונה שלמה.
אם נעיף מבט נוסף על השיגרה היומיומית, לא נתכחש למציאות תלונותנו, "יום מתיש בעבודה", "יום שבו הילדים קמו על צד שמאל" וכדומה. לעומת זאת, לו נחפש את מעט האור בתלונות אלו, נגלה שבמותשות העבודה יש טוב בעצם כך שיש בכלל עבודה.
הילדים התישו היום? אבל מאידך, יש ילדים והם גם בריאים ב"ה, והמותשות החשוכה נעלמת באופן מיידי. כסלו הוא חודש של התבוננות סביבנו, של חיפוש נקודות אור, כששיאו בסוף החודש. כשמדליקים נר אחד ושלהבת האור עולה לאבוקות מתווספות במשך שמונה ימים.
לסיכום: הן אכן נראות משמינות, לא בריאות, אך בל נשכח עם מעט התבוננות, יש בהן מתיקות, הן מהוות את סמל החג הקרב, הילדים אוהבים המבוגרים גם.. בקיצור עניין של הסתכלות, תנו לטוב לנצח.
]]>
