לפני זמן מה, שח לי נהג מונית מבוגר, מבוגר מאוד אפילו, על הסיבה שהוא עדיין עובד וכך בשפתו הפשוטה והמאוד ישירה, כדרכם של נהגי מוניות הוא מספר: תשמעי, את בטח חושבת תראו את הזקן הזה עובד משעמום או שהוא לא יכול להישאר עם אשתו בבית כי הם רבים כל היום, אבל תדעי לך שלא זאת הסיבה שבגילי המתקדם אני עדיין נאלץ לעבוד, דווקא אני מסתדר עם אשתי היקרה, בלי עין הרע, זוג יונים. ובכלל לא משעמם לי, יש לי הרבה מאוד תוכניות לא ממומשות, תחביבים רבים לי. אבל, אחרי שבשעה טובה יצאתי לפנסיה בגיל 67 , ב"ה עדיין בריא ומתפקד. אשתי כבר כמה שנים בפנסיה, פתאום ראינו שלא מספיק לנו הכסף ולא שלא תביני לא נכון אנחנו אנשים פשוטים, צנועים, לא בזבזנים, חיים ברמת חיים סבירה ואף נמוכה, לא מחפשים חיי מותרות טיסות לחו"ל וחופשות יקרות זה לא במושגים שלנו בכלל.
תמיד חסכנו כסף בשנות עבודתנו, חיתנו ב"ה א ילדינו, ואחרי כמה שנים רוצים לקנות בית, די לגיטימי, לא? הרי פה בארץ אתה לא יכול לחיות בשכירות, כל שני וחמישי מעלים לך ת'שכירות, ובעל הבית רוצה פתאום למכור כי משתלם לו, בקיצור הבנאדם לא יכול לחיות כך. אחרי שהם קנו דירות פשוטות, לא איזה דירות פאר או בשכונות של לוקסוס. סתם דירות יד שניה, בקושי החליפו את הכלים הסניטריים כי הם היו ישנים, מסכנה כלתי אפילו מטבח נורמלי אין לה כי לא הספיק להם הכסף להחליף.
והילדים שלי, הוא ממשיך בסיפור חייו מהפן הכלכלי, כל הזוגות עובדים - שניהם, צריכים לשלם למעונות הון עתק כי אין ברירה והכי קשה זה המשכנתא, חנקה אותם עד כדי כך שבני נכנס ממצב זה לדכאון, לא פשוט בכלל.. אשתי ואני ראינו שהמצב לא משו, אמרנו אין ברירה חייבים לעזור לילדים, את כל החסכונות, כבר נתנו להם, מה נעשה ? החלטתי, אני יוצא לעבוד ! אשתי נבהלה "מי ייקח אותך לעבוד בגיל כזה"? אמרתי לה, כבר חשבתי על זה דיברתי עם אחיך, ייתן לי את המספר של המונית שלו ואני יעבוד כנהג מונית וככה נעזור להם.
כבר כמה שנים אני נותן לילדים בהוראת קבע לחשבון שלהם כמעט את הכל, מה לעשות? זהו וכאן הגעתי אני ליעדי. נפרדתי ממנו לשלום ובהצלחה, אבל לא הפסקתי לחשוב על האיש הזקן הזה שחייב לעבוד כדי לעזור לילדיו. מה שהטריד אותי עוד יותר הוא המצב של ילדיו, מצבם הכלכלי בוודאי לא מאפשר להם לחסוך, אז מי יעזור לילדיהם? האם נגזר עליהם להיות במעגל הזה, של נתמכים ללא יכולת לחסוך ולשרוד את החיים?
נתונים כלכליים מראים שבשנים האחרונות משפחות רבות מאוד במשק לא מצליחות לחסוך לעומת הוריהם שיכלו עדיין לחסוך לימים סגריריים ולעזור לילדיהם, במציאות של היום אין לרוב הציבור חסכונות. איך נגביר את המודעות לילדנו עוד מגיל צעיר על מנת שלא יגיעו למצב של לעזור לילדים שלהם שיעזרו לעצמם וכו'.. אפשרל צאת מהמעגל הזה עם טיפת מודעות, חינוך ושימת לב.
"יש תוכניות משפחתיות וכלכליות שניתן לעשות עם כלל בני המשפחה" אומר לנו היועץ הכלכלי שלומי רגב "כי אם מגיל קטן מחנכים את ילדינו לפתח תוכנית חיסכון ולשתף אותם בהתנהלות הכלכלית בחיי המשפחה, בנשיאה בעול על מנת שירגישו חלק, ניתן יהיה ליצור לנו כאן דור מתון וחסכן יותר, אך הבעיה מתחילה בנו כהורים צריכים לשבת עם עצמנו לתכנן תקופות חסכון, יעדי החלמה, משברים כלכליים תמיד מתרחשים אך יש הבדל עצום בין אלו שמודעים וחונכו לכך לבין אלו שאינם יודעים להניע את עצמם על מנת לצאת מהמשבר הכלכלי שפקד אותם, וכך הם נכנסים למעגל שקשה מאד לצאת ממנו"
הסיפור הנ"ל הוא אחד מיני רבים, וגם מהקלים שבינהם על הורים מבוגרים שצריכים לתמוך בילדיהם, יש אפשרות לצאת ממעגל התמיכה הזה, שימת לב, חשיבה ותכנון יועילו. ולא לשכוח חייב לעשות להורים קצת נחת..
]]>
