אבל לא הכל ורוד (או תכלת?), ובני ה-12 וה-7 שלי טרם הבינו עד הסוף את הקונספט של להיות אחים. לבכור יש לא מעט טענות כלפי הקטן, אך מסתבר שגם הצד השני לא נשאר חייב.
10 סיבות למה להיות האח הקטן זה לא כיף גדול - התלונות שלו, הניסוח שלו:1. הוא תמיד חושב שהוא יותר חכם ממני, רק בגלל שהוא מבוגר יותר. הוא תמיד מתקן אותי ואומר שאני טועה.
2. רוב הצעצועים שלי הם הצעצועים הישנים שלו. חסר להם חלקים, לפעמים הם שבורים ואני צריך להסתדר עם מה שיש.
3. אני צריך ללכת ראשון למיטה, בגלל שאני קטן יותר - וזה לא הוגן.
4. הוא לא אוהב שאני מדבר עם החברים שלו, כנראה בגלל שהם מחבבים אותי יותר.
5. הוא הולך יותר מהר ממני, כי יש לו רגליים ארוכות יותר - ואז הוא קורא לי צב! ואני ממש לא איטי. אני הילד הכי מהיר כמעט בכיתה שלי.
6. הוא לא מקשיב לי כי הוא אומר שהוא לא חייב. וזה לא נכון, כי לפעמים אבא אומר לי דברים לומר לו.
7. הוא כל הזמן אומר לי לצאת מהחדר שלו כי הוא רוצה להיות לבד, אבל זה משעמם.
8. אני אוהב יותר את השם שלו, ולכן אומר לכולם לקרוא לי כך. הוא מתרגז ואומר שזה מבלבל, אבל זה לא.
9. הוא לא צריך לשבת על בוסטר במכונית, ומתגאה בזה.
10. אמא שלי אומרת לו להשגיח עליי כשהיא יוצאת לדבר עם השכנה, או כשהיא בטלפון חשוב. הוא חושב שהוא הבוס שלי וכל רגע אומר שיגיד אותי לאמא.
]]>
