מולי עמדה ילדה חמודה, ניכר עליה כי גיל הנעורים אופף אותה על כל סממניו, כמובן שהמוח מיד מקטלג לאן משתייך כל ייצור אנושי, גם אם אתה האדם הכי רדיקלי עלי אדמות, זה פשוט קורה. "היא שייכת למגזר הכללי" כך קטלג המוח מיידית. הבטתי בה, ילדה מקסימה, היא שמעה שירים, נראית מהורהרת ובעלת עיניים יפות וטובות. הלבוש שלה הוא מה שמשך את תשומת ליבי באופן יוצא דופן, היא נראית בת טובים, ילדה מחונכת, ולבושה באופן שלא ניתן להתעלם ממנו, יתכן כי זו המטרה שלישמה נועד לבושה הלזה. ושלא חלילה יישמע שיש לי עם זה בעיה, אני מאמינה בבחירה חופשית, וברצונו של אדם כבודו וכדו', הרי כולנו רוצים שישימו לב לקיומנו, כל אחד ואחת מאיתנו בדרך כזו או אחרת, כי אנחנו כאלו, אנושיים.
אבל אני בטוחה שיש דרכים למשיכת תשומת לב, גם אם מדובר בנערה בת עשרה הלבושה בצורה אחרת וקיצונית במיוחד. המשכתי להסתכל עליה כמו שרבים וטובים ממני עשו, אני פשוט חיבבתי אותה, הסתכלתי מעבר למה שזה נראה, אולי הלבוש שלה היה מוגזם באופן יוצא דופן, אבל אני הסתכלתי על עיניה הטובות, היה בהם מבט תמים ונקי, כאילו לא שייך ללבוש הזועק שעטף את גופה.
ואז זה קרה, ניגשה אליה אחת הנשים מכוסה להפליא מכף רגל ועד ראש, בסט הכולל שאל וכיסוי עיניים הרמטי לחלוטין. "אפשר לדבר איתך שניה" אני פשוט נשארתי פעורת פה, הנה מתחיל כאן מחזה. ראיתי אותה את הנערה החמודה מסתובבת מסירה את האוזניות הגדולות מאזניה, ומנסה להקשיב לדמות המכוסה שניצבה מולה. "מה את רוצה?" , "כדאי לך להתלבש יותר בצניעות, את בחורה ממש יפה ומושכת, את לא צריכה את כל הלבוש הזה כדי שיסתכלו עלייך". היא האדימה, וניכר היה כי לא הבינה מה רצתה ממנה אותה דמות אפופת שכבות, והשיבה: ואת מצפה שאתלבש כמוך?. "תהיה לך זכות גדולה מאד" והלכה לה, היא הוכיחה, עשתה את שלה. דמות של ממש..
אני בדרך כלל לא נוהגת להתערב אבל הפעם הרגשתי שאני חייבת, עוד שניה מגיע האוטובוס ואני חייבת להציג לנערה הזו בדרך אחרת את 'הפנים האמיתיות' שלנו, חייכתי אליה, "אני חייבת לומר לך שאת ממש יפה, יש לך יופי מיוחד, הבגדים שלך פחות מעניינים כאשר מתבונים בעינייך היפות והטובות, וחוצמיזה הכל תלוי בהרגשה" כך הכי ישיר שהרגשתי. "האמת שהיא ממש צודקת, אמרה לי הנערה "לא חשבתי עלזה, זה פשוט הבגדים שלי כך אני לבושה מאז שאני קטנה, אני לא מכירה משהו אחר, את באמת חושבת שזה מוגזם?" חייכתי ועניתי לה: "אני אישית מתלבשת אחרת, אבל עניין הלבוש תלוי ומשתנה מאדם לאדם, לפי סגנונו, סביבתו, אורח חייו ובעיקר לפי בחירתו"
רק דבר אחד לא משתנה הנתון הזה שאנחנו צרכים להיות אנשים טובים, לאהוב אחד את השני ולקבל אותו גם אם הוא שונה ממך. הרגשתי חצי מורה בסמינר, דווקא חייבת לציין שזו הרגשה לא רעה בכלל. ואז היא מביטה בי בעינה היפות ואומרת בתמימות "אבל להתלבש ככה, כמו ערביה?". השבתי: "אמרתי לך הכל עניין של בחירה, סתם כעצה קטנה, הצניעות בכללי משתלמת".
היא בקשה ממני את מס' הטלפון שלי נתתי לה בשמחה כמובן. עליתי לאוטובוס עם תובנה גדולה, ישבתי שם, הבטתי בה. בתחילה חשבתי לעצמי, למה היא לבושה כך? לאחר ששמעתי את הצד שלה, מסתבר כי זה מגיע ממקום אחר, מהבית, מחוסר ידיעה ושימת לב, הרגל.. פשוט הבנתי כי הכל עניין של חינוך, הבנתי כי את הבנות שלי אני אחנך ללבוש צנוע מתוך הבנה ואהבה לצניעות שבדבר, ולא לדון שום אדם, בכל עניין שהוא עד ששומעים את הצד שלו...הכל עניין של חינוך.
]]>
