מצד שני, אורחים יכולים להפוך למקבילה השבתית של ׳אמא בטלפון׳ או אבא אצל דוקטור גוגל ואז אורחים לשבת זה בעיה.
לכן, כשיש אורחים לשבת יש לשים לב שהילדים לא ייפלטו מהמעגל החברתי של ארוחת השבת. א. כי זה מעליב ו-ב. כי כשזה קורה, הם מרגישים כמו מטרד וכשילדים מרגישים כמו מטרד הם עושים דבר נורא, הם מתחילים להטריד.
את מדברת עם האורחת וכולך קשב ועניין והילדון עומד מתחת לאוזנך הימנית ומזמזם בקול מונוטוני: אמא. אמא. אמא. אמא.
כשאת נפנית אליו בזעם, תוהה בינך לבין עצמך מה כל כך חשוב לו לשאול אותך כשאת באמצע שיחה, הוא יתעניין בפנים שלוות: באיזה יום יוצא פורים?
ככה זה עם ילדים, כשלוקחים מהם את מה שמגיע להם, הם באים לתבוע אותו בחזרה ושולחן השבת זה משהו שמגיע להם.
אז המלצות להכנסת אורחים לשבת:
1. לסדר את הישיבה סביב השולחן באופן שיכניס את הילדים למעגל השיחה.
2. אם מדברים על משהו שאין להם מושג לגביו (נגיד מלחמת המפרץ) עוצרים ונותנים להם קצת רקע.
3. נושאים שאינם לאוזניהם- דברו עליהם כשהם עוזבים את השולחן ומתיישבים לשחק מונופול, קורה בדרך כלל אחרי המרק ולפני המנה האחרונה, שלכבודה הם יופיעו, יחטפו ויחזרו לשחק.
4. כשילד אומר ׳אמא׳ ואת באמצע משפט, עדיף להגיד לאורח הנכבד ׳סליחה׳ ולפנות אל הילד.
5. אורחים זה דבר נהדר אבל.
אבל בשביל לשמור על איזון נכון שבין ההנאה מאירוח לבין הנאה מהילדים, מומלץ לא להגזים איתם.
אחת לכמה שבתות? יופי.
כל שבת? לא יודעת. למחמירים במצווה אולי תעשו שאלת רב.
]]>
