כל השמחה המשפחתית וה'ביחד' סובבים סביב אוכל, מה שיכול להפוך את השמחה גם לא פעם לצרה של ממש – הצרבת. הארוחות עתירות הקלוריות המתקיימות לא פעם בשעות בהן אנו לא רגילים לאכול, הכמויות הגדולות של האוכל, כל אלו יכולים לייצר עומס של ממש על הקיבה. כדי להימנע מצרבת וכדי להקל על התחושה כאשר היא כבר מגיעה, מצ"ב על הקשר בין צרבת למזון ומספק כמה עצות שיכולות להקל כדי לעבור את תקופת החגים הישראלים הקרבה ביתר קלות ובתחושת קלילות ונוחות נטולת צרבות.
צרבת היא רק סימפטום - צרבת אינה נחשבת מחלה אלא היא אחד מהסימפטומים של מחלה הנקראת מחלת ההחזר הקיבתי ושטי. עד כ- % 20 מהאוכלוסייה חווים תסמינים המאפיינים מחלה זאת אחת לחודש. המחלה מתבטאת בצורות שונות: צרבת או תחושת צריבה או בעירה בחזה, תחושה של אוכל המטפס מהקיבה לגרון, מהולה בדרך כלל בתחושת חמיצות הנובעת ממיצי הקיבה, תחושה שהאוכל כביכול תקוע בוושט. תסמינים נוספים הם כחכוח כאב בחזה, גיהוקים, הפרעות שינה ויש עוד. בסה"כ מדובר בתופעה רחבה שאפשר למנוע ולטפל בה.
ארוחות בשעות מאוחרות - מומלץ מאד לא לאכול בסמוך לשעת השינה ואף לקחת מרווח ביטחון של לפחות 4 שעות לפני השינה. נסו להקדים את שעת ארוחת החג. כאשר הולכים לישון מיד לאחר ארוחה, ובמיוחד לאחר ארוחת חג, תופעת ההחזר הקיבתי ושטי ועמה הופעת צרבת, שכיחה יותר.
עודף משקל - אנשים בעלי עודף משקל הם בעלי סיכון גבוה יותר לפתח צרבות מאשר אנשים במשקל גוף סביר. בעודף משקל הלחץ התוך בטני גובר על יכולת הסוגר הושטי התחתון למנוע את תופעת ההחזר. לכן, מומלץ מאד בכדי למנוע צרבת, לשמור על משקל גוף תקין ככל שניתן.
גורמי וקבוצות סיכון לצרבת - ישנן קבוצות אוכלוסיה אשר סובלות יותר מצרבות, בין היתר, נשים בהריון. אצל נשים בהריון, בטרימסטרים הראשונים, בדומה לאנשים הסובלים מעודף משקל, הלחץ התוך בטני המוגבר מהווה גורם המקל על תופעת ההחזר ועימה הצרבת. מעבר ללחץ התוך בטני ישנם עוד גורמי סיכון המיוחסים להופעת צרבת ביניהם קפאין, משקאות מוגזים, אלכוהול, מזונות פיקנטיים ומאכלים שומניים. אין כאן המלצה גורפת להתנזרות כללית... נסו פשוט להימנע ממה שגורם לכם את תחושת הצרבת משום שמזונות שומניים מפחיתים את הלחץ שמייצר הסוגר הושטי התחתון ובכך הם מגבירים את החזרה של מיצי קיבה חומציים ולא חומציים אל הושט.
יש עוד קבוצות אוכלוסייה הנוטות ל"פורענות" בכל הקשור לצרבת. לדוגמא, מבוגרים (בעיקר גברים) מעשנים, וכן אנשים הסובלים מבקע סרעפתי, מטופלים הנוטלים תרופות ליתר לחץ דם שמרפים שריר חלק (כמו זה שיש בסוגר הושטי), מטופלים עם סוכרת וכאלו שנוטלים תרופות נרקוטיות. חשוב שמי שסובל מצרבת יקשיב לגופו וישים לב מתי הצרבת מופיעה, אם היא קשורה לתרופה מסוימת, למאכל מסוים או לשכיבה לאחר ארוחה כי כך יהיה יותר קל לנסות ולהימנע מאותם גורמים.
הקדימו תרופה למכה - בארוחת החג, כשאנו צורכים כמויות גדולות מהרגיל של מזון ובשעות מאוחרות, אנו מפחיתים את יכולת הסוגר לשמור מפני חזרה של תוכן קיבתי לושט. למעשה, בכך, הפרנו בעצמנו את האיזון העדין כל כך לו היינו מורגלים. לפיכך, באלו שסובלים מצרבות או מתחושה של עליית תוכן חומצי מהקיבה כדאי בתקופת החגים להפחית עד כמה שניתן את הצריכה של ארוחות כבדות מדי ומאוחרות מדי כדי לא לפגוע באיזון לו הם מורגלים. כמו כן מומלץ להתנהל "קצת אחרת" מהיום יום בכל שנוגע בטיפול התרופתי.
לדוגמא - למטופלים על טיפול קבוע לצרבת מומלץ בחום "לתגבר" את הטיפול התרופתי בכדי שיוכלו "לעבור" את החג בשלום. דבר זה נכון לגבי כל הטיפולים התרופתיים, מהקלים שבהם (תכשירים סותרי חומצה כגון: מאלוקס וגביסקון) ועד לתרופות המרשם שמפחיתות את הפרשת החומצה מהקיבה. אם כך, כדאי להתכונן מראש ולהקדים תרופה למכה לפני ארוחות החג הדשנות.
לסיכום, הרגלי חיים וטיפול רציונלי, יביאו באחוז ניכר של הסובלים מצרבת להקלה משמעותית, במקרים העמידים והקשים יותר מומלץ לפנות לייעוץ עם רופא גסטרואנטרולוג שעוסק בתחום.
ושיהיה לכם חג שמח!
