עו"ד שרונה תגר, מומחית לתביעות ביטוח לאומי בהסברים וטיפים על הופעה בפני וועדה רפואית לילדים בביטוח הלאומי:
"הועדה רפואית של ביטוח לאומי הינה הסמכות המרכזית לקביעת זכאות לנכות וכן את גובה אחוזי הנכות. חשוב לדעת כי הזכאות לקצבת נכות ושירותים אחרים המוקנים לילד נכה, נגזרת מגובה אחוזי הנכות הנקבעים ומבחירת סעיף הליקוי המתאים. לכן ישנה חשיבות רבה לשלב הועדה בתהליך הגשת הבקשה להכרה בילד נכה".
ככלל, רוב סעיפי הליקוי הרלוונטיים לילדים מקנים דרגת נכות חלקית של 50% או דרגת נכות מלאה של 100% (למעט מספר חריגים). הבחירה בסעיף הליקוי היא מכרעת לגבי גובה הקצבה שתשולם כאשר הקביעה לגבי סעיף הליקוי היא בשיקול דעתה של הוועדה הרפואית.
"לדוגמא", מסבירה עו"ד תגר – "ילד הסובל מאסטמה יכול לקבל קצבה לפי סעיף ההשגחה ואז להיות זכאי ל50% קצבה בלבד, לעומת זאת ניתן על אותה מחלה בנסיבות אחרות, לקבל 100% קצבה לפי סעיף ליקוי של הזדקקות לטיפולים רפואיים".
הועדה מורכבת לרוב משני אנשים: רופא המומחה בבעיה של הילד (רופא נוירולוג, רופא התפתחותי, פסיכיאטר וכדומה), וכן ממזכיר הועדה. תפקידו של מזכיר הועדה הוא לנהל הוועדה ולרשום את הפרוטוקול.
חשוב מאד להכין את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים המעידים על מצבו של הילד, ועל המגבלות מהן הוא סובל. חשוב שהמסמכים יהיו עדכניים, ואם ניתן להגיש מסמכים שנכתבו על ידי יותר ממומחה אחד – עדיף.
"מכתב מרופא ריאות הוא חשוב מאד כשמתייחסים לאסטמה, או מרופא אלרגולוג ביחס לאלרגיה קשה" מוסיפה עו"ד תגר, אבל רופאים מומחים אלה פוגשים את הילד פעם בכמה חודשים. "אני ממליצה לצרף למכתב מהרופא המומחה גם מכתב מרופא הילדים שמכיר את הילד היטב ויכול לתעד את המגבלות מהן הוא סובל ממבט קרוב יותר".
מומלץ להכין רישום של כל הנקודות שרוצים לציין בפני הועדה: על המגבלה של הילד, כיצד המגבלה באה לידי ביטוי בבית ומחוץ לבית, הטיפולים להם הילד זקוק, ההוצאה הכספית הכרוכה בטיפולים אלה, ועוד. רישום כזה יסייע להורים לזכור את כל המידע שאותו הם רוצים להעביר בוועדה. "לרוב הוועדות הן קצרות ויש אפשרות לדברים קצרים בלבד" אומרת עו"ד תגר, "לכן רצוי להכין רשימה קצרה של כל הדברים העיקריים ולא להתחיל לתאר היסטוריה ישנה או לתת פרטים רבים שאינם רלוונטיים".
לגבי הופעת הילד בוועדה מדגישה עו"ד תגר "יש לזכור כי ברוב המוחלט של המקרים הילד נדרש להופיע בפני הוועדה ולא ניתן לאשר זכאות ללא נוכחות".
הורים רבים מביעים חשש לגבי הופעת הילד בפני הועדה. יש החוששים מה"טראומה" שההופעה תגרום לילד או מ"סטיגמה שתדבק בו", יש החוששים שדווקא בפני הועדה הילד יעשה "רושם טוב מדי" ואז הועדה לא תאשר את זכאותו.
בעניין זה מסבירה עו"ד תגר: "לדעתי אין כל ממש בחשש מ"סטיגמה" שתדבק בילד שכן ברוב המכריע של המקרים הילדים האלה מטופלים הן במערכת הרפואית והן במערכת החינוך והמידע לגביהם קיים ונמצא בכל מקרה. בביטוח לאומי יש חיסיון ולכן החשש הזה אינו מבוסס".
"לגבי "טראומה" אפשרית, חשוב לומר כי ברובן המכריע של הוועדות נוהגים הרופאים בכבוד וברגישות בילדים. אפשר גם לבקש לדבר תחילה לא בפניו של הילד ורק אח"כ להכניס אותו לחדר הוועדה וזאת בכדי לא לדבר עליו בפניו, במידה וההורים חוששים מפגיעה ברגשותיו".
"חשוב לזכור כי הועדה אינה קובעת את אחוזי הנכות על סמך מראה עיניים או התרשמות רגעית בלבד, המסמכים הרפואיים, חוות הדעת ובעיקר הטיעונים שמעלים ההורים או עורך הדין המייצג הם בעלי המשקל. אם הניירת מפורטת ומכילה את כל החומר הנדרש, ובעיקר כאמור אם הטיעונים שמועלים מחזקים את הטענה בדבר קביעת אחוזי נכות - אזי רוב העבודה עבור הועדה כבר נעשתה".
כאשר מביאים ילד לוועדה חשוב להלבישו כרגיל. אם מדובר בילד שמבין, חשוב להסביר לו בשפה שלו לאן הולכים, מה המטרה ומה אמור לקרות בחדר (יהיה רופא שירצה לשאול אותך שאלות, אבא ואמא יהיו אתך בחדר, וכדומה). ככל שההורים יהיו רגועים, כך גם הילד יהיה יותר רגוע, והועדה תעבור בשלום.
"אני מזהה פער של ממש אצל ההורים" אומרת עו"ד תגר, "בין הרצון לספר ולתאר את הקושי הרב שהם חוווים בחיי היום יום לבין מה שניתן לומר בחדר הוועדה. ישנם הרבה הורים שיוצאים מאוכזבים ומיואשים מהוועדות". "לא תמיד קל להוכיח לועדה שהילד שלכם אכן זקוק לתמיכה בשל החולי או הנכות ממנו הוא סובל, עצה טובה והכנה מתאימה יכולות לפתור את הבעיה הזו".
החלטת הועדה אינה ניתנת במקום. החלטות הועדה נשלחות בדואר הביתה מספר ימים לאחר קיום הועדה.
]]>
