עושים סדר בסל: מה ישתנה מעכשיו ומה לא?

אז שר הבריאות, ליצמן ושר האוצר, כחלון, החליטו לשנות את המציאות הזאת ולהגדיל משמעותית את התקציב ל-550 מיליון שקל בשנה. זה עדיין מעט מאוד, כשמחשיבים את כמות התרופות שמוגשת בכל שנה לסל בשווי של מיליארדים, אבל זאת תוספת אדירה והיא שמה את סל התרופות במקום הכי גבוה שהיה בו אי פעם לחמש השנים הבאות.

לא עוד סיסמא של פוליטיקאים – סל התרופות יגדל בקרוב מאוד

אם שר הבריאות לבדו היה מתראיין לתקשורת ואומר לכם שהוא יגדיל את תקציב סל התרופות בשנה הקרובה – החוש הישראלי הזה שאומר לכם לא להאמין לו, היה מוצדק ביותר. שר הבריאות יכול לרצות, אבל בלי שיתוף הפעולה של האוצר זה לא יקרה.

אז ליצמן החליט להציב בפני האוצר שתי ברירות – או להגדיל את סל התרופות באופן משמעותי, או לשלם לקופות החולים יותר כסף, כדי שאלה יוכלו להכניס לביטוחים המשלימים שלהן את התרופות מצילות החיים שלא נכנסות לסל, כי אין בו מספיק כסף. באוצר העדיפו להגדיל את הסל והוא אכן יגדל ואפילו בקרוב מאוד, מינואר 2017, אבל זה יקרה לתקופה מוגבלת.

תקציב הסל הוא תקציב תלת-שנתי בדרך כלל, כלומר, מי שמשיג הישגים כמו של ליצמן ומגדיל את התקציב הזה, צריך לחזור לשולחן המשא ומתן בכל כמה שנים.

את התוספת הקרובה הגדיל ליצמן לעשות וקבע שהיא תהיה ל- 5 שנים במקום 3, אבל גם חמש השנים הללו יסתיימו בסופו של דבר ואז, סביר להניח שליצמן כבר לא יישב במשרד הבריאות ובאוצר יתחלף לו דור - לכזה ש"לא יידע את יוסף" והרפורמה הגדולה הזאת עשויה להתפוגג.

מה לא יקרה בקרוב?

מנהלי המחלקות לא יעזבו את הקליניקות הפרטיות בלי מאבק. החלק השני של הרפורמה מדבר על קביעה שמי שימונה למנהל מחלקה בבית חולים ציבורי, לא יוכל בתקופת הכהונה (הקצובה) שלו – לעבוד במערכת הבריאות הפרטית, במקום זאת שכרו יגדל במערכת הציבורית, אבל הוא יהיה מחויב רק אליה, ממש כפי שנעשה בכל יתר הסקטורים במגזר הציבורי.

זה רעיון יפה, שנועד לחזק את הרפואה הציבורית ולתת לנו, האנשים הפשוטים, שאין להם הרבה כסף לרפואה פרטית, יותר זמן שבו רופאים בכירים וטובים מטפלים בנו בחינם, בבתי החולים הציבוריים. אבל בין רעיונות יפים למציאות יש בדרך כלל כברת דרך לעבור וכך המצב גם כאן.

ההסתדרות הרפואית היא אחד מוועדי העובדים החזקים במשק ובצדק, זה מקצוע שנולד "עם היד על השאלטר". בשנת 2011 מערכת הבריאות כולה שותקה למשך יותר משנה בגלל שביתות ועיצומים ממושכים במסגרת הדיונים על שכר הרופאים.

גם כאן הם כבר הודיעו שלא יישבו בחיבוק ידיים כש"מכריחים" אותם לעזוב את הפרקטיקה הפרטית. ליצמן ומנכ"ל המשרד שלו, משה בר סימן טוב, מיהרו להתראיין בכל כלי תקשורת ולהבהיר שלא מדובר במהלך שבו הרופאים לא ישמיעו את קולם והוסיפו ששכרם של הבכירים יגדל משמעותית בתקופה הזאת, אבל הרופאים יודעים מה טוב להם.

הם בעיקר יודעים שאין מערכת רפואה ציבורית בעולם שיכולה להתחרות בסכומי הכסף שהם מרוויחים בפרקטיקה הפרטית שלהם, לכן, מי שלא יעשה את זה מתוך שליחות, לא יעשה את זה, נקודה. ליצמן משקיע 50 מיליון שקל לבדיקות "של חילונים בלבד"?

בשקט בשקט, בלי שאף אחד ירגיש, בהודעה לעיתונות שבישרה לעיתונאים על בוא הרפורמה החשובה הזאת שמגדילה את סל התרופות, ציינו דוברי משרדי הבריאות והאוצר במשפט אחד ש-50 מיליון שקלים מתוף התוספת לסל יוקצו ככל הנראה לטובת בדיקות וסריקות גנטיות.

מה? איך זה הגיוני? ליצמן מיהדות התורה, ליצמן חסיד גור, הוא ייתן יד למימון בדיקות גנטיות? הרי נשים חרדיות ודתיות בכלל לא עושות בדיקות כאלה במהלך ההיריון מתוך עיקרון של "מה שהשם נותן – נקבל באהבה" והמחשבה על הפלה בגלל מום גנטי כזה או אחר – בכלל לא עוברת להן בראש.

בלשכתו של ליצמן אומרים שמדובר בנושא שמדינת ישראל נמצאת בו הרבה מאחור והוא חשוב להרבה מאוד משפחות.

ואל תדאגו לו לליצמן, הוא גם דאג לוודא שמדובר בבדיקות בעלות הכשר הלכתי. לא מדובר בבדיקות שנעשות בזמן ההיריון ומובילות להפלה, אלא לבדיקות שניתנות למשפחות שהילד הראשון שלהן נולד עם מום גנטי כלשהו והרופאים ממליצים להן לעשות את הילד השני באמצעות הפריה חוץ גופית, על מנת לוודא, בתנאי מעבדה, שהביצית המופרית שתושרש ברחם תהיה זו בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר להתפתח לעובר ותינוק בריא.

כל עוד הביצית לא ברחם, אז "ויתור" עליה לא נחשב להפלה או להפסקת החיים של העובר. הרופאים עורכים בדיקות לכל הביציות המופרות, ואת אלה שנושאות מומים גנטיים הם משאירים מחוץ לגופה של האישה. כך שגם נשים דתיות יקבלו אישור מהרב לעבור את הבדיקות הללו ולכן גם המגזר הדתי-חרדי יוכל ליהנות מהקצאת 50 המיליונים בשנה לטובת בדיקות גנטיות.

כרמית ראובן בצלאל היא כתבת הבריאות לשעבר של רשת ב' של קול ישראל ושל ynet, כיום היא המייסדת והעורכת הראשית של אתר חדשות הבריאות סמאללה