בלון הליום הוא באמת כזה מסוכן? "אני כאזרח מסביר את זה פשוט. מה שלא כתוב שמותר זה אסור. לא יודע מי המציא את הדבר הזה, גם בלי האסון מבחינתי זה היה מסוכן." כמה זמן חלף מרגע ששאפה עד שנפטרה?
"לא ברור הזמנים. הילדה היתה עם אחיותיה והסבתא בבית, אכלה צהרים, שיחקה, הסתובבה ואז לדבריהם אחת האחיות נכנסה לחדר וראתה אותה מוטלת על הרצפה ואז פנו להצלה." מוכרים לך מקרים כאלו מהעבר? "זו פעם ראשונה. ולכן גם התקשורת כולה עוסקת בזה."
מוות זה פעם ראשונה. אבל היו מקרים של התעלפויות או איבוד הכרה? "היו אירועים קטנים של סחרחורות או כאלה, אני אישית לא נתקלתי." האם זו תוצאה חמורה של אלרגיה? "לא ברור, לכן המשטרה ביקשה להעביר את הגופה למכון באבו כביר בהסכמת המשפחה."
האם נקבע מוות במקום או בבית חולים? "במקום לאחר כמעט שעה." תוכל לפרט מה כללו אמצעי ההחייאה במקום ומדוע לא פינו מיד לבית חולים? "ההחייאה כללה החייאה בסיסית, בתחילה ברמת חובש ולאחר מכן בהגעת צוות טיפול נמרץ תרופות והנשמה עם טובוס, פעולות שרק פרמדיק או רופא יכולים לעשות, לא היתה שום תגובה ולמעשה מהרגע הראשון לא הייתה שום התקדמות."
בשנים האחרונות יש עליה גדולה מאוד במספר התושבים החרדים בחיפה, האם זה מורגש גם בקרב מתנדבי ארגוני ההצלה? "בוודאי, כיום ארגון איחוד הצלה כרמל מונה מעל 120 מתנדבים ובשבוע הבא תפתח קבוצה של עוד 40 מועמדים להתנדבות.
מה שיפה פה שהמתנדבים הם מכלל האוכלוסייה ויש בהם חרדים מכל הזרמים, וכן דתיים, מסורתיים וחילוניים, לצד דרוזים, נוצרים, מוסלמים ועוד, כולם ביחד כולם כפופים להנהלת הארגון לכלליה ולהילכותיה. עובדים ביחד בשיתוף פעולה כדי להציל חיים. כיום הפריסה של המתנדבים טובה, השאיפה לעוד על מנת לצמצם את הזמן בין בקשת העזרה ועד להגעת האמבולנס. בימים האחרונים אנחנו עומדים עם נתונים של מקרים בהם מתנדבים ופרמדיקים של הארגון היו באירועים בין רבע שעה לחצי שעה עד להגעת האמבולנס."
בעיתון הארץ התפרסם הבוקר שהבלון היה מלא יחסית, איך החליטו מלכתחילה ששאיפה מועטת היא זו שגרמה למותה?
"מה שפורסם בהארץ פורסם שם. אף אחד לא החליט שהיא נפטרה כתוצאה מהבלון וכמו שאמרתי בהתחלה הגופה הועברה למכון לחקירת המוות."
בעיות נשימה, אסטמה, שימוש מוגבר במשאפים ואינהלציות - אתה לא מכיר תופעה כזו בחיפה? "לגבי האסטמה ומשאפים לא ראיתי והרגשתי משהו חריג. את הנתונים שפורסמו בימים האחרונים קראתי כמו כל אזרח ואני בטוח שגורמים המקצועיים יידעו בסיומה של הבדיקה המקיפה מה צריך לעשות. מבחינתנו אין כרגע התארגנות מיוחדת בנושא."
בראיון נוסף ב"מרכז התקשורת" עם פרופ' איתמר גרוטו, ראש מערך הבריאות לציבור במשרד הבריאות, השיב לגבי הפרסום ב'הארץ' על כך שהשאיפה היתה ממש מועטת. "המנגנון לא ברור לגמרי במקרה כזה. אין הרבה מקרים כאילו בעולם. במקרה קיצוני נמנעת אספקת חמצן שמוחלף על ידי הליום. אני ממליץ לא לשאוף הליום מבלונים, בטח לא למשך זמן."
האם יש קשר בין הסיפור של הבלון לנתונים על בעיות חמורות של זיהום אוויר באזור הכרמל? "לא, אין כל קשר."
האם יש להימנע מהכנסת בלונים כאלו לבית עם ילדים מחשש שישאפו בלי שישימו לב? "לא עד כדי כך. אירוע כזה מאוד נדיר, היו בסך הכל שני מקרים בארה"ב. לא ברור מה הסיבה לאירועים שם וגם פה. בדרך כלל הליום זה חומר לא מזיק."
הסיכוי לנזק הוא רק משאיפה ישירה, או גם אם עומדים בסביבת נניח בלון כזה עם חור? "רק משאיפה ישירה כאשר שואפים הליום באופן בלעדי" בנושא המחקר לגבי התינוקות הנולדים עם ראש גדול בחיפה, האם כצעקתה? "לא רואים הבדל בשיעורי הקפי ראש בין חיפה לשאר אזורי הארץ."
מה לגבי סיכוי לתחלואה בחיפה?
"סיכון לתחלואה קיים בכל מקום על פני כדור הארץ, השאלה היא אם הסיכון בחיפה גדול יותר מהסיכון בתל-אביב. אני יכול לומר שלגבי מחלות מסויימות זה אכן נכון שבחיפה חולים יותר (בלי קשר להיקף הראש של ילדים)." בהנחה שחיפה מזוהמת ואחוזי תחלואה שם גבוהים. מהן תוכניות משרד הבריאות לטיפול בבעיות הללו? "אנו מתכוונים להמשיך ולדרוש ממשרדי הממשלה הרלבנטיים והרשויות לפעול לצמצום זיהום האוויר באזור." הסיכון למחלות מסוימות שיש יותר בחיפה, יכול להתגבר גם מנופש למספר ימים במקום? "יש צורך בחשיפה ממושכת. לא שהייה קצרה."
]]>
