הם הראו לאנשים עצמים נבדקים תוך הצגת התמונות השלמות והמקוריות של העצמים, לאחר מכן הם נשאלו האם הם יכולים לזהות את התמונה רק כאשר מוצג חלק קטן שנבחר באופן אקראי מתוכה. החוקר הסביר כי בדיקת האקראיות היא זו שתוביל אותם אל המסקנה המתבקשת, ואכן, הוא מציין כי ההנחה שלהם הייתה נכונה "יש צורך רק ב- 0.15 אחוז ממירב הנתונים על מנת שבני אדם יצליחו לזהות את העצם המלא ". בשלב השני של המחקר הם בדקו באמצעות אלגוריתם ממוחשב המאפשר למכונות שהופכות מודל פשוט מאוד לרשתות עצביות, להשלים את אותן משימות שניתנו להם קודם לכן. המכונות אכן ביצעו את המשימות שהוכנסו להן באותה רמה שבה ביצעו זאת בני האדם.
החוקרים טענו כי הם מצאו ראיות בהן תוכנה העוובדת על הרשת העצבית ובני האדם פועלים באופן דומה, המבחן האנושי הראשון בו נבדק באופן אקראי מהווה את מרכיב הליבה אותו רצו לבחון החוקרים, כדי לאמת את התאוריה אותה בדקו החוקרים הם הציבו בפני הנבדקים תמונות אקראיות בגודל מלא בתצוגה של 150 על 150 פיקסלים, שם מיקמו את התמונה השלמה, בצורה מוקטנת. בני האדם הנבדקים היו צריכים לצפות בתמונות הגדולות למשך 10 שניות ברציפות, לאחר מכן הוצגו להם באקראי וברצף 16 תמונות.
התוצאות בזיהוי בין בני האדם לתוכנה היו זהות לחלוטין, החוקר טען כי הם הופתעו לחלוטין מהתוצאה בה מסתבר כי באופן אקראי המוח האנושי פועל בדיוק באותה רמת דיוק של תוכנה.
מסקנתם של החוקרים בתחום בדיקה האקראיות וזיהוי עצמים ע"י המח האנושי לעומת עיבוד בתוכנה הינו זהה. מה שנותן לחוקרים אמנם 'לא' באופן נחרץ להסיק מסקנה כי 'היטל אקראי' הינו בהחלט אופן לשיטת למידה בה יוכלו בני האדם ללמוד באופן מכוון ולאחסן הרבה דברים באופן אקראי בזיכרון, אמנם יש רבדים נוספים בהם פועל המוח אך לעניין אגירה של כמות מידע מכובדת בזיכרון שיטת 'היטל אקראי' עשוי להיות אחת מהדרכים לעיבוד נתונים יעיל מבלי לאבד תוכן חיוני. לפחות עבור משימות בסיסיות כגון סיווג וקבלת החלטות.
התיאוריה הנבדקת במחקר זה חיזקה את יעילותה של למידה המבוססת באופן אקראי, הפכה לשיטה שימושית ונפוצה בתחום של 'למידת מכונה', המסייעת בעיקר בעיבוד מידע, ניתוח נתונים ושימור תוכן בזיכרון. מה שיכול לסייע לאגור ידע רב בזמן קצר.
]]>
