דוקטור, יש לי 'בקע'!

ישנם שתי סיבות עיקריות שבגינם כדאי לנתח את הבקע:

1.כאשר הבקע גדל, יש סכנה כי האברים מסביב לבקע יפלשו לתוך הבקע. האיברים שעלולים לפלוש לבקע הם: מעיים, שחלות, ואברי בטן נוספים. במידה והבקע יילך ויגדל אופן התיקון שלא יהיה קשה יותר, כמובן שגם גילו של החולה משפיע על תהליך זה.

2. כאשר נוצר מצב של כליאת אחד האיברים בתוך הבקע המצב מצריך ניתוח דחוף, מכיוון שהאיבר הכלוא יכול להגיע למצב של נמק, כמובן שתמיד עדיף ניתוח מתוכנן ומוקדם אך תוצאות ניתוח בהול לעיתים יכולות להיות גרועות ומסובכות יותר.

ישנם שתי שיטות לנתח בקע:

1. רשת סינטטית - הניתוח נעשה באמצעות חתך אזורי קטן, כאשר דרכו מתקנים את הפגם שנוצר ע"י רשת סינטטית שמיישרת את המקום הבקוע. שיטה זו הינה המומלצת ביותר ונעשית באמצעות הרדמה מקומית.

2. הלפרוסקופ - שיטה הקיימת ב- 20 שנה האחרונות. ומתבצעת בהרדמה כללית עמוקה. שיטה זו פחות מומלצת אך נוטים להשתמש בה בבקע חוזר.

את סוג הניתוח הרופא מתאים בהתאמה לחולה לפי סוג ההרדמה ואופן החדירה לחלל הבטן, וכמוכן לפי הצורך של המטופל לשוב לשיגרת יומו. כאשר מזהים בקע ע"י כאב, נפיחות או אבחון רופא יש לגשת ולבצע בדיקה וכמובן חוות דעת רפואית על מנת לנתח בזמן כדי למנוע נזק שיכול להיות בלתי הפיך ולסכן חיים.