השדכנית שחשבה שהנה גאלה כאן משפחה שלימה (שתיים, בעצם) צובטת את עצמה כדי לוודא שהיא שומעת היטב.
השפה....?! ראיתי את הבחור הזה במו עיניי! לא ראיתי שום בעיה בשפה שלו! כן...צוחקת בצער הבחורה, שבעיניי השדכנית, בעצמה איננה התגלמות החן, אני יודעת. כבר הרבה אנשים ניסו אבל מה לעשות? לא מתאים לי.
לא מתאים לה!
המקום הזה, רבותיי הוא אינו פשוט והוא מתסכל וגם מכעיס. מציעי שידוכים מאבדים את סבלנותם כשהם נכנסים לצומת הזו וחריקת הצמיגים שלהם צורמת אזניים. זה המקום אליו נכנסת השיפוטיות הפרועה לה נופלים קרבן בחורים ובחורות מעוכבי שידוך שאם לא מספיק קשה התמודדותם עם רווקותם הארוכה נאלצים לספוג גם ביקורת החברתית חסרת אחריות ושחר.
הוא בררן!
היא גאה!
הוא לא רוצה להתחתן.
היא מתעלמת מתקתוק השעון הביולוגי, חסרת הגיון ואחריות!
אסור, להיות במקום הזה, אסור . חלק מהגדלות ומהחסד שבהצעת שידוך היא היכולת לשמור על עצמך מסוגל להכיל חשיבה שונה משלך. היכולת לא להבין אבל להמשיך לנסות ולהציע הצעות. לפעמים צריך, בשביל החסד האדיר הזה, לשפר את היכולת להיות מן הנעלבים ואינם עולבים, כן גם זה, בלי לעזוב ובלי להרפות עד שמעוכב השידוך שאותו אתה מכיר, מוצא את זיווגו.
זה אומר שאסור להתווכח קצת כשהצד המוצע מערים קושי שנראה לך מופרך? בהחלט שלא. מותר קצת.
קצת וגם את הקצת הזה מותר רק בתנאי שיש לך את היכולת לשמוע שיש לבחור משהו עקום בשפה העליונה בלי, ובכן, להשתגע.
הכותבת היא מירי פסח פסיכותרפיסטית ומטפלת בשיטת EMDR
]]>
