היא ביקשה ממנו לזוז לעבר מקום אחר אבל פשוט לא נתנה לו. "אמא שלך בדיוק כזאת. זה כל המשפחה שלך", היא דאגה להגיד לו בכל פעם שהזדמן לה. היא הלכה באופן קבוע עם מסמר ופטיש בידה. אם הוא ניסה, היא מיד החזירה אותו ותקעה אותו בחזרה במקומו בקיר: "אתה פשוט נוראי", "אין לך משהו יותר טוב להגיד?" היא כאילו מחזיקה בו בכל בכח שלא יוכל לזוז ובאותו זמן אומרת לו: נו, רוץ... הוא רץ, והיא מחזירה אותו למקום. קושרת אותו ותוך כדי מתלוננת שהוא לא מצליח.
כמה פעמים אנחנו כועסים ומתוסכלים מהתנהגות שלא משתנה, וגם כשכבר נעשה נסיון, אנחנו לא מתנהגים בסלחנות והבנה אלא מיד קוטלים את הנסיון הכושל. אשה מבקשת מבעלה שיגיד מה הוא חושב ולא יגיד לה כל הזמן "את צודקת". אבל ברגע שהוא פעם אחת מנסה להביע את דעתו היא מיד עם המבוט, מחזירה אותו למקומו הקודם: "איזה שטויות אתה מדבר". או: מה אתה אומר את זה בשפה כזאת רפה? תגיד! הוא כבר ניסה, אבל במקום לראות התקדמות, אם זה לא נעשה בדרך שהיא מצפה לה, מבחינתה זה לא שווה כלום ולא ראוי.
זו אחת הסיבות לכך ששינוי שאנחנו כל כך רוצות להשיג פשוט לא קורה. אנחנו רוצות אבל מבלי משים, עושות הכל כדי שזה לא יקרה. אז אם את מייחלת לשינוי שלא מגיע, פשוט מאד שימי לב להבעות פנייך, לתגובותייך ואיך הן מתקבלות אצל הצד השני.
רוצה לדעת מה אפשר לעשות במקום? איך אפשר להשיג שינוי? הכנסו לקישור וקבלו במתנה נוסחה שתשנה את השיח ביניכם לדיבור מייצר שינוי. Mlavi.ravpage.co.il/matana
]]>
