אם זה המצב בשבת, אז על אחת כמה וכמה בחגים, שאז האינטנסיביות גבוהה פי כמה. המפגש עם ההורים, ההשוואות שנוצרות, העיסוק בכל מה שנוגע לילדים ואי ההסכמות לגביהם, או מה שזה לא יהיה יוצרים מתח כמעט בלתי נמנע גם במשפחות יחסית יציבות.
דבר נוסף ואולי העיקרי הוא ריבוי הזמן שנמצאים יחד. אדם שואף כל הזמן למציאת האיזון בין לבד לביחד. זוג רוצה את הזמן שלו זה עם זה ומצד שני צריך גם את הזמן כל אחד לעצמו.. במשך השבוע, בשגרה, לרוב האיזון הזה מתבקש ונעשה במודע או שלא במודע, במתכוון או שלא במתכוון. זוגות שחיים בצורה בריאה ומשביעת רצון לפעמים עושים את זה בלי לשים לב.
יוצאים לטיול משפחתי בו כל המשפחה שוהה ביחד במקום מסויים ובאיזשהו שלב מתחיל להיווצר עומס רגשי בגלל חוסר האיזון בין לבד לביחד שנוצר. אצל זוג שחי טוב, מילוי הצורך של הלבד והחזרת האיזון יכול להיווצר כאשר הבעל יפרוש לרגע וילך לעשן סיגריה בצד. אצל זוגות שפחות מתנהלים נכון, האיזון יחזור על ידי מריבה, שיוצרת ניתוק מסויים.
לכן, המודעות לדבר, חשובה מאוד. אם נדאג מראש לארגן את הזמן בצורה מאוזנת בין "לחוד" ל"ביחד", יתכן ונצליח לשמור על "יחד" נעים יותר. אם מתכננים טיול, בחול המועד, לדאוג שבחלק מהזמן יהיה לגיטימי שכל אחד יעשה את שלו, בפינה משלו, בלי להיות מוקף בכל המשפחה. אם מדובר על ארוחה משותפת, וישיבה ממושכת בסוכה, לדאוג שיהיה לפני או אחרי זמן שבו לגיטימי לפרוש לחדר וללמוד משהו לבד.
אם הדברים מדוברים קודם, הסיכוי שיווצר מתח קטן בהרבה. מעל לפני השטח המתח נוצר מכל מיני סיטואציות שבדרך כלל קל לנו יותר להבליג עליהם. כשהבעל לא עוזר במשך השבוע, מילא, אבל כשיש כל כך הרבה אורחים והוא עדיין לא משיט עזרה, זה כבר מרתיח. כשהאישה לא תומכת בך מול הילדים, אתה כבר יודע, אבל כשזה מול כל המשפחה, כולל ההורים שלך שמתגייסים לעזרתה מולך, זה כבר מוציא מהכלים.
דברים כגון אלו, כדאי שיהיו מדוברים קודם, לערוך תיאום ציפיות. מה אני מצפה שיהיה, לפרטי פרטים. נניח שבתיה אומרת לדוד שהם הולכים לארח את המשפחה שלו, ולכן היא מבקש מאוד, שהוא יהיה שותף בהכנות. אם בזה תסתכם הציפיה, סביר שיהיו כעסים בדרך, אבל אם הבקשה תהיה ברורה ומפורטת ומוסכמת על שני הצדדים.
נניח בתיה תגיד: חשוב לי שתיקח חלק. במה נראה לך שתוכל לעזור? ואז לערוך רשימה של דברים שבהם הוא נוטל חלק, שמקובלים גם עליו. באותה צורה, בכל מה שנוגע לחילוקי דעות בכל מה שקשור לילדים או להוצאות לא מתואמות, לשבת מבעוד מועד ולנסות להיזכר באתגרים שהיו שנה שעברה או לנסות להעלות כמה שיותר דברים שיתכן ויהיו עליהם ויכוחים.
אם נניח יוצאים לטיול, כמה כסף בדיוק מבזבזים, במה מרשים לילדים להתעסק, מה הגבולות וכו. ושוב, לא לזרוק סיסמאות אלא לרדת לפרטים ממש. נכון, זו עבודה וצריך למצוא לזה זמן, אבל כשנוצר מתח ומחליטים ללכת לטיפול, זה כבר דורש הרבה יותר מאמץ והשקעה.
סכמו ביניכם שאת המתחים והכעסים אתם לא מעלים על השולחן, ולא בעיני המשפחה או האורחים. כדי שזה יצליח ויעבור בשלום, קחו לכם בכל ערב מספר דקות שבהם תאווררו רגשות, תנו אחד לשני את הזמן שהוא צריך כדי להוציא את הקיטור שצבר במהלך היום, וקבלו אותו בהבנה. במידת הצורך, נסו לראות איך זה יכול היה להיראות אחרת, על מנת ללמוד לפעמים הבאות. זה הזמן לפרוק את כל מה שאמא שלך אמרה לי וכמעט התפוצצתי עליה, ואת כל מה שעשית עם או בלי לשים לב שכמעט גרם לי לצעוק עליך לעיני כולם. חשוב שתהיו במקום מבין ומקשיב ולא מתגונן, כדי שבאמת הקיטור יצא ולא ישאר באויר או יתגבר.
וכמו בכל השנה, גם כאן, וביתר שאת, דווקא בגלל המצב העדין, להוסיף בטוב, בפרגון, במילים טובות, בשבח, וגם במתנות קטנות שתמיד משפרות את האוירה.
כדי לדעת איך לדבר על הדברים שמפריעים לכם בצורה שתתקבל ולא תגרור תגובה נגדית, חפשו בגוגל: "חנות – מרב לביא" הירשמו לקבלת הנוסחה ב-3 שלבים פשוטים וקלים ליישום.
]]>
