ראשית כל יש לשים לב שהצד השני אליו מכוונת ההערה פנוי רגשית להכילה באותו הרגע. אם היה טרוד עייף או כועס אין טעם להעיר או להאיר את עיניו בכל עניין שהוא. כל הערה תשמע לו כביקורת שתיפול מן הסתם על אוזניים ערלות. אצל ילדים קטנים אפשר להעיר במקום על מנת לחנך כי הסמיכות שבין המעשה להערה חשובים.
אצל ילדים בוגרים יש לקיים שיחה פעם בשבוע ולשבח ולהאיר על כל הדברים הטובים שהם עשו השבוע ואז להחליק פנימה למשל: "הייתי שמחה יותר אם בפעם הבאה לא היית מתחצף" וכו' ואז הדברים נשמעים היטב כי לאחר השבח הילד מצטער על התנהגותו הרעה.
בזוגיות חשוב למצוא זמן מתאים ולומר אתמול כשעשית כך וכך זה פגע בי וכו' - לציין התנהגות לא האשמה אישית, כי אז הצד השני יכול לקבל זאת בלי להרגיש מאוים. אם נחכה מעט נראה גם בעצמנו כי בעיניים אחרות הצד השני לא התכוון לפגוע וכי היום הוא ממש נראה לנו אחרת.
בנושא של חברה טובה כדאי לקיים שיחה ולומר ברוח הדברים הללו: מאד נפגעתי כש... וכו'. בכלל הפסוק "תולה ארץ על בלימה" כוונתו הינה לחדד את הנושא הזה שהקב"ה תולה את כל העולם על מי שבולם פיו בשעת מריבה, וגם אם אין אפשרות לשתוק באותו רגע כדאי לשנן את המשפט הזה בלב מספר פעמים וההערה כך לדידי לפחות תתמתן.
השתיקה היא כלי יקר ששוכחים ממנו רוב הזמן, השתמשי בה, היא שווה יותר מאלף מילים.
]]>
