ואם בבחירות עסקינן, התחלתי לגלגל בראשי את המועמדים לכנסת הקרובה, לבדוק את היצע התחפושות ולהרכיב רשימה חדשה. הזוג המועמד הראשון הוא בוז'י ואשתו, אכן זוג נאה וצעיר אך נראים יותר מדי פוליטיקלי קורקט בלי אף שלד בארון. משעמם, חתמתי את גורלם הפוליטי.
ציפי ובעלה חסונים ומיליטנטים מתמיד אפילו מפחידים משהו. נשמור את התחפושת לחג ההאלאווין האמריקאי. זוג נוסף נמרץ ורענן הוא מי אם לא לפיד ונושאת הלפיד, ליהיא. זוג עיתונאים בועט וחי. אילולא היתה לי קנאת סופרים הייתי בוחרת בהם. כעת אני רק בורחת.
גילת ונפתלי, הזוג בנט. חמודים ביחד. היא אישה נינוחה ונחמדה והוא מלא אידואולוגיות. ייקח לי זמן לעצב כזו תחפושת, נדרשת שם המון עבודה. נשמור זאת לשנה הבאה. אולי כשאהיה גדולה.
זוג התחפושות המועדף עלי הוא מי אם לא ביבי ושרה. אח שורה בילה, כמה כיף לך, הרי בעלך מרעיף עליך כל שתרצי או כמו שנאמר כבר לאברהם אבינו "כל אשר תאמר לך שרה אשתך תעשה". שרה היא כמו מלכת הכיתה שכולן מקנאות בה ולכן מעדיפות לשנוא. היא אינה עממית, אינך יודעת אף פעם מה עובר לה בראשה הבלונדיני ותמיד תרצי להיות חברה שלה. שלה ושל בעלה, כי מי לא רוצה להוציא עשרת אלפים שקלים תמימים על גלידת וניל סורבה ופיסטוק.
מי לא רוצה מנקה צמודה? וכמובן, מי לא היתה רוצה מספרה תת קרקעית בתוך הבית ממש וטיסה במחלקה הראשונה על מיטה מצופה מצעי קשמיר.
תנו לנו עוד מאבקת הכוכבים הזו, נפזר מעלינו ונהיה ולו רק לערב אחד הזוג נתניהו. וכשירד מעלינו גשם פורימי מתקתק נתחיל לפזז ולפזם את השיר האמריקאי שעדיין לא נס ליחו: "ניו יורק".
]]>
