הכל החל כששכנה מהבנין נחרדה מהמראה, היא רצה לספר לשכנותיה שיעצו לה לפנות לדמות רבנית מוסמכת.
השכנה העבירה מכתב שכתבה אחת הילדות:
"שלום, קוראים לי נעמי ואני בת 14. התקבלתי לסמינר טוב לשנה הבאה, אבל אני לא בטוחה שאוכל ללמוד בו, כי להורים שלי אין כסף לשלם שכר הלימוד.
רוצים זכויות ליום הדין? כנסו לכאן כדי להציל את המשפחה >>>
יש לנו שמונה ילדים ואנחנו מתגוררים בדירת שניים וחצי חדרים מקולפת ומלוכלכת. אני מתביישת שחברות ידעו איפה אני גרה, ובטח שאף פעם לא הזמנתי מישהי לחורבה הזו.
בחדר אחד מצטופפים חמשת הבנים. במסדרון ישנות הבנות, ובשביל אחותי הגדולה אבא מתח חוט מתכת באמצע הסלון, תלה עליו בד לבן שהוא מעין וילון, וככה יש לה חדר פרטי לשינה.
אמא שלי גיורת צדק מדרום אמריקה, היא לא מסתדרת עם המנטליות הישראלית, ולמרות כל מאמציה לא מצליחה להביא כסף. אבא לא בריא, הוא עבד במשך תקופה ארוכה בניקיון עד שחלה בדרכי הנשימה. אין לנו משפחה שתעזור, אף אחד לא מכיר אותנו, ואפילו שמנתקים לנו מים וחשמל אין למי לפנות.
אני זוכרת פעמים שחברות הביאו לגן עוגיות או פרי ולי היה פרוסה בלי ממרח. בקושי יש לנו אוכל לשבוע, ובפורים אמא הניחה מפית נייר על צלחת חד פעמית וסידרה יפה וופלים מצופים עם פחית קולה. זה היה המשלוח מנות היחיד שהיה לה לתת, ואף אחד מהילדים לא הסכים להיות השליח לכזה משלוח עלוב.
אין לי מושג איך אבא ואמא שלי שורדים. אבא שלי הצדיק, שכל לילה עולה למיטה עם ספר מוסר שהוא לומד בו עד שהוא נרדם, ואמא שלי הצדיקה שרק מתפללת על הילדים. אחים שלי לא רוצים ללכת לתלמוד תורה ועושים בעיות. הגדול כל הזמן מחפש לאן לברוח מהבית. עוד אח לא יודע לקרוא. אני רואה מה קורה לנערים בשכונה שמסתובבים ברחוב, ומבינה למה אבא ואמא כל כך לחוצים.
הבית כל הזמן מלוכלך למרות שאמא מתאמצת לנקות אותו, ומבולגן איומות -ככה זה כשצפוף כל כך... אנחנו חיים בג'ונגל...
עכשיו בעל הדירה רוצה לזרוק אותנו, כי כבר שנה לא הצלחנו לשלם שכירות. אין לי מושג לאן נלך. מה יקרה איתנו? מה יהיה?"
*****
בועד הרבנים הקימו קרן להצלת המשפחה: שמונה ילדים במצב סיכון מיידי, אב חולני וגיורת צדק שהתורה הקדושה מצווה לדאוג לה. גדולי הדור קוראים לסייע ולתרום ככל האפשר כדי להעביר את המשפחה לדירה נורמלית ולטפל בילדים שסובלים מקשיים לימודיים ורגשיים.
רוצים זכויות ליום הדין? כנסו והרתמו להצלת גיורת הצדק ומשפחתה >>>