הם היו משפחה שקטה ומאושרת. האבא ר' יצחק, עבד לפרנסתו כרופא משפחה. האמא פראדל היתה עקרת בית, הם חיו בארה"ב ונהנו מרמת חיים סבירה. לא חיפשו להתעשר, ורוב זמנו של האב הרופא ממילא הוקדש ללימוד התורה.
כשפרצה השריפה בביתם, הכל התהפך. הם איבדו ברגע אחד את כל רכושם, ונותרו חסרי כל, כפשוטו!
במשך מספר חודשים התגלגלו מפתרון זמני אחד למשנהו, עד שהחליטו לנצל את ההזדמנות, ולהקים מחדש את חייהם, בארץ הקודש.
לפני כ-4 שנים הם עלו לארץ, וניסו להתאקלם בערים שונות אך ללא הצלחה. בקיץ הם החליטו להעתיק את מושבם לטבריה. שבועות אחדים לאחר מכן יצא האב ר' יצחק לראש השנה באומן. בדרך חזור הוא נדבק בנגיף הקורונה שהשתולל אז ברחבי העולם, וכעבור ימים אחדים הורדם והונשם.
במשך חצי שנה הוא נאבק על חייו, ולבסוף נדם לבו ונשמתו שבה לכור מחצבתה.
בבית נותרו אלמנה ושבעה יתומים, חסרי כל, בדירה שכורה, בלי מקור הכנסה שיאפשר להם לממן את עלויות השכירות או רכישת מוצרי מזון בסיסיים. חסרי כל, ילדים שכבר שנתיים לא לומדים בבית הספר, אמא שבורה ורצוצה שמצבה הנפשי הולך ומתערער בגלל הצער הנורא וחוסר האונים בו היא נתונה.
לתרומה לאלמנה וליתומים הקליקו כאן
הקהילה בטבריה לא זיהתה תחילה את המקרה החדש שנקרה לפתחה. רק אחרי חודשים החלו השכנים לשים לב שמשהו אינו כשורה, שהמשפחה לא מתפקדת, הילדים לא לומדים במוסדות לימוד, והבגדים שלהם נראים מוזנחים במיוחד.
קופת הצדקה הוכנסה בסוד העניינים והחלה לתת למשפחה עזרה, אבל אף אחד לא הבין עד כמה המצב חמור. רק באחרונה נכנסו גבאי הצדקה לדירה ונחרדו לגלות שהמשפחה חיה בתנאים מחפירים, בצפיפות, בעוני, במחסור נורא. אין להם מכונת כביסה, אין להם ארונות להניח בהם את הבגדים! אין להם ציוד ואפילו ריהוט בסיסי.
"מדובר במקרה קשה במיוחד", אומר אחד מאנשי הצדקה בעיר, "אנחנו באמת לא היינו ערוכים לטפל במקרים ברמת קושי שכזאת. למרות זאת, ניסינו להסתדר בכוחות עצמנו, עם המשאבים של הקהילה המקומית.
אבל עכשיו הבת שלהם מתחתנת בשעה טובה, ואנחנו מבינים שחייבים פה התערבות רצינית יותר, כדי שלא נבכה על חלב שנשפך... המשפחה צריכה עזרה בדברים הכי בסיסיים ומינימליים כדי שנתחיל בתהליך של ייצוב המצב שם. הם מאוד ביישנים, לא ביקשו עזרה, אבל אין ברירה. המצב שם לקראת אסון אם חלילה לא תבוא עזרה משמעותית מאוד".
"בגלל זה אנחנו פשוט פונים לציבור, לכל מי שקורא את הדברים, ומתחננים. תעזרו להם. זה הכל. פשוט תגישו עזרה, כל אחד כמה שהוא יכול. זה אחד המקרים שבו באמת באמת אי אפשר לסובב את הראש ולהמשיך הלאה בלי להושיט יד לעזרה. פשוט אי אפשר!"