1:
״ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר ציוה ה׳ לעשות אותם״
משה מקהיל את כל עם ישראל כדי לבשר להם שהקב״ה מחל להם על חטא העגל וכדי להוכיח להם שהקב״ה עדיין אוהב אותם.
הוא מעביר להם את ציווי ה׳ לבנות משכן מיוחד, בו עתיד הקב״ה לשכון, ואין ראיה גדולה מזו על אהבת הקב״ה את עם ישראל, למרות שחטאו בעגל.
לפני שמתחיל משה לצוות על בניית המשכן, הוא מצווה עליהם שוב פעם את שמירת השבת.
צריך להבין מדוע הוא עושה זאת כאן, הרי את מצוות השבת כבר לימד אותם בפעמים אחרות, מה קשורה השבת ל״מעמד הקהל״ זה שמטרתו היא בניית המשכן?
רש״י הקדוש מסביר שמשה מקדים לדבר על השבת כדי להגיד לעם ישראל שבניית המשכן לא דוחה שבת ויהיה
עליהם להפסיק את העבודה כשנכנסת שבת קודש.
2:
במדרש מובא עוד הסבר מדוע ציווה פה משה שוב על שמירת השבת.
כמו שבניית המשכן מטרתה לכפר לעם ישראל על חטא העגל, כך גם בכוחה של שמירת השבת לכפר להם על חטא נורא זה.
ישנם הסוברים ששמירת השבת מועילה אף יותר מבניית המשכן כדי לכפר על חטא העגל, כיוון שהשבת היא תמידית לעומת המשכן שהיה לארבע מאות שמונים שנה בלבד.
גם שני בתי המקדש היו לתקופות קצובות.
אם כן, זקוקים היו עם ישראל לשמירת השבת עוד לפני בניית המשכן כדי לכפר על חטא העגל.
מהו הקשר בין שמירת שבת לחטא העגל?
אדם ששומר את השבת, הרי הוא כופר בעבודה זרה.
כתוב: ״כי ששת ימים עשה ה׳ את השמים והארץ וינח ביום השביעי״.
ה׳ עשה ולא אף אחד אחר, ההכרה במציאות הזאת, הרי היא ככפירה בעבודה זרה.
זאת הסיבה שמשה מקדים לצוות על השבת, לפני שמצווה על המשכן.
הגמרא במסכת שבת אומרת: ״כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש, מוחלים לו על כל עוונותיו שנאמר ״כל שומר שבת מחללו, אל תקרי מחללו אלא מחול לו״.
לשבת קודש יש כח לכפר על עבודה זרה ומעשה העגל.
3:
זמן בניית המשכן לקח שבעים יום.
בי״א תשרי - ממחרת יום כיפור, הקהיל משה את כל עם ישראל.
בי״ב ו-י״ג תשרי - ביומיים אלו אספו את התרומות עבור המשכן.
בי״ד תשרי - העבירו קול במחנה שאין צורך יותר בתרומה עבור המשכן.
בט״ו תשרי - מסר משה רבנו לעושי המלאכה שיתחילו בעבודה.
כל העוסקים במלכת המשכן התאמצו מאד למהר לסיימו, וכנגד הטבע וההגיון, עבודתו הסתיימה מוקדם מהצפוי לאחר שבעים יום, בתאריך כ״ה בכסלו.
4:
שלא כמצופה, מצווה עליהם הקב״ה להקים את המשכן דווקא בראש חודש ניסן, כשלושה חודשים לאחר שסיימו את העבודה, ככתוב: ״וידבר ה׳ אל משה לאמור ביום החודש הראשון באחד לחודש תקים את משכן אוהל מועד״.
צריך להבין מדוע היה חשוב כל כך לזרז את עבודת המשכן במהירות שיא, אם הקמתו מיועדת רק לאחר שלושה חודשים כשיגיע ראש חודש ניסן?
עוד צריך להבין, הרי אין סיכוי שבעולם שהיו יכולים בדרך הטבע לסיים את מלאכת המשכן בשבעים יום.
המשכן בעצם הוכן על ידי נס שלא כדרך הטבע.
נשאלת השאלה, מדוע היו צריכים את הנס הלא שימושי הזה, אם ממילא ישכב המשכן מפורק בהמתנה במשך שלושה חודשים?
עוד צריך להבין, מדוע בחר הקב״ה דווקא בראש חודש ניסן ליום הקמת המשכן?
המדרש עונה שהקב״ה רצה להקים את המשכן בחודש שנולד בו יצחק אבינו - חודש ניסן.
במדרש אחר כתוב שרצה הקב״ה להקים את המשכן ביום שנולד בו יצחק אבינו ולפי מדרש זה יצחק נולד בראש חודש ניסן.
מדרש נוסף אומר שרצה הקב״ה להקים את המשכן בחודש שבו התבשר אברהם אבינו על לידת יצחק.
5:
מדוע מקשרים המדרשים את בניית המשכן דווקא ליצחק אבינו?
כיוון שלאברהם אבינו היה כבר חלק במשכן, בזכות העצים שהוא עצמו נטע, אותם לקחו בני ישראל למצרים, בהמשך לקחו אותם למדבר, ואיתם בנו את המשכן.
החלק של יעקב אבינו במשכן היה ״הבריח התיכון״.
ליצחק לעומת זאת, לא היה חלק שקרוי על שמו במשכן.
לכן רצה הקב״ה להקים את המשכן בזמן שקשור ספציפית ליצחק.
עוד, יצחק היה הראשון שהקריב את עצמו על המזבח ולכן קיבל את הזכות שיוקם המשכן בתאריך שלו.
6:
בספר ״באר יוסף״ לרבי יוסף סלאנט מסביר על סיבת המהירות בבניית המשכן.
אם המשכן בא לכפר על חטא העגל, חלק מהכפרה צריך להיות על ידי מהירות העבודה.
לקח לעם ישראל יום אחד בלבד כדי לתת את כל הזהב שלהם לבניית העגל, מהירות שיא לעבודה זרה.
עליה אפשר לכפר על ידי מהירות שיא של בניית המשכן.
ועוד, ה״ערב רב״ שקבעו לאהרון לבנות את העגל מייד למחרת ולא הסכימו להתעכב, עליהם צריך לכפר על ידי שאומר להם הקב״ה, אמנם סיימתם את עבודת המשכן, אבל אני זה שאחליט על הזמן בו יוקם המשכן.
בברכת שבת שלום
עמירן דביר (דבורקין) הלוי