פרק כ"א: אנו עסוקים בסיקור הפולמוס אודות החכם היהודי משה קוניץ רבה של אוֹבּוּדָה (חי ופעל בין השנים תקל"ד, תקצ"ז - 1774, 1837), האם היה "משכיל" ידידם של הרפורמים או תלמיד חכם ירא ושלם.
הפרקים האחרונים בנושא >>
- אפיקורס או תלמיד חכם? רבותינו שהביאו את חידושיו של משה קוניץ
- האם רק גדולי ישראל הספרדים טעו בציטוט משה קוניץ או שזו גזענות?
- האדמו"ר שאהד את המשכיל החשוד בדעות רפורמיות
- הרשימה של קוניץ: 13 דברים שמותר לתלמיד חכם לעשות ואסור לעם הארץ
בספר 'ילקוט השבעתי אתכם' כרך י' שערך וליקט הרה"ח רבי אביעד נייגר בו הוא מברר את "איסור השבועות, ממסכת כתובות כפי שמופיע אצל רבותינו הקדושים זיעועכי"א", צוטט משה קוניץ וקיבל תואר של "רבי זי"ע".
המחבר הרב נייגר מצטטו בפרשנותו ל'שלושת השבועות': "שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו סוד לאומות העולם.
המחבר הרב נייגר העיר בהערת שולים על הפולמוס אודות "השכלתו" של משה קוניץ, ועל כך שנחשד לתמיכה ברפורמים, מכיוון שנתן הסכמה לספר 'נוגה הצדק' של אהרן חורין אח"ר ימש"ו.
ברם, הרב נייגר מסנגר וטוען שיש לומר שמשה קוניץ נתן את ידו לפושעים הרפורמים מתוך תמימות, ועוד קודם שנוסדה התנועה הרפורמית, ופרותיה הבאושים, ולכן למרות אלו שטוענים נגדו שהיתה לו נטייה לרפורמיות, הנה מצינו אצל גדולי ישראל שלא בטלו דבריו מכמה סיבות:
א. ספרו 'בן יוחאי' נתקבל בקרב בני אשכנז.
ב. החכמים לבית פלאג'י שיבחוהו בלשונות מופלגים.
ג. מהר"ץ חיות זי"ע בספריו מזכירו כמה וכמה פעמים וקורה לו "רמ"ק".
ד. "בוודאי מצינו", כותב הרב נייגר, "הרבה רבנים בדורות עברו שלא ידעו את חומר הנזק של המהפכות והתנועות... עיין לדוגמא רוב רבני הסטטוס קוו שמהם גדולי ישראל ממש; הנצי"ב זיע"א חובבי ציון, וכן כמה מרבני ליטא שצהבו פניהם למזרחי".
ה. מאמרו 'בית רבי' הוכנס בכמה וכמה מהדורות של משניות.
סעיף ד' שכתב הרב נייגר מעניין במיוחד, שכן לטענתו הוא מביא ראיה לטובת משה קוניץ, מכך שלא נפלה קומתו של הנצי"ב מוולוז'ין כיון שתמך בתנועת 'חובבי ציון', וכך גם לדבריו משה קוניץ שתמך ברפורמים, כיון שהם לא ידעו את חומרת הנזק בשעתו.
כמו כן, בשיחה עמי הוסיף לי הרב נייגר שהתנא הקדוש רבי עקיבא ע"ה, תמך בתחילה בבר-כוזיבא ולאחר מכן הבין את טעותו וחזר בו (ראה 'תורה תמימה', במדבר פרק כד פסוק יז, פיס' כד.[1]
על כך שמרן הנצי"ב תמך בתנועת "חובבי ציון" שקדמה לתנועה הציונית, הדברים מפורסמים. בערב צום יום הכיפורים של שנת תרמ"ח (1888) עברו פעילים ציונים והניחו קערות צדקה ולידן העמידו אגרת המבקשת מיהודי המקום לתרום כסף עבור יישוב ארץ ישראל.
על האגרת שעליה חתם מרן הנצי"ב, נכתב בין היתר: "זכרו את ה' מרחוק וירושלים תעלה על לבבכם... למשען אחינו העובדים על הררי ציון במושבות פתח תקווה, גדרה ויסוד המעלה".
על החתום, "ברגש כבוד וברכת שנה טובה" הרבנים נפתלי צבי יהודה ברלין, שמואל מוהליבר, ומרדכי אלישברג.
המשך יבוא...
•
[1] קאי על בן כוזיבא שהיה בימי ר"ע אשר כנודע טעה בו ר"ע מקודם כסבור שהוא משיח ולבסוף חזר בו והוא נהרג, וקרוב לומר שעל יסוד דרשה נפלאה זו קראוהו בר כוכבא קודם שהכירו בטעותו, ולאחר שהכירו קראוהו בר כוזבא ע"ש שנהפך לאכזב, ובגיטין נ"ז א' נקרא בר דרומא, וי"ל שהיה מעיר כזיב שהיא בדרומה של א"י כנודע:).
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com